"פלייאוף": סיפורו של רלף קליין נוצץ, שטחי ופשטני

"פלייאוף" המבוסס על חייו של רלף קליין הוא מוצר הוליוודי על כל הטוב והרע שבזה - הוא נוצץ ואפקטיבי מצד אחד, ומצד שני יש בו שטחיות ופשטנות שמגיעה בעסקת חבילה

מרט פרחומובסקי
25/11/2011

ערן ריקליס הוא אחד הבמאים הכי הוליוודיים בארץ בכל הנוגע לסגנון ולתפיסת המדיום הקולנועי, ו"פלייאוף" הוא כנראה הכי קרוב לסרט הוליוודי מכל מה שבמאי ישראלי עשה אי פעם (או לפחות מאז ימי מנחם גולן וחברת "קנון" העליזים). יש לסרט הזה תקציב ענק במושגים המקומיים (25 מיליון ש"ח, בערך פי 5 מסרט ישראלי ממוצע), והדבר מתבטא היטב במראה הכללי של הסרט, אם מבחינת כמות הניצבים ואם מבחינת הפירוט והמעוף של עבודת המצלמה.

ל"פלייאוף" יש גם תסריט שכתוב לפי מיטב המדריכים האמריקאיים ל"איך כותבים תסריט": עם מבנה דרמטי מהודק, קונפליקטים חדים וגיבור שעובר את כל השלבים הנכונים בדרך לתובנה מהדהדת על חייו. כמו סרט הוליוודי ממוצע לפעמים "פלייאוף" כתוב מדי ועשוי מדי, ומקריב את האותנטיות שלו לטובת דרמה עודפת ומעט פשטנית, אבל מצד שני, גם כמו סרט הוליוודי ממוצע, "פלייאוף" הוא סרט שכיף לראות.

המכשול העיקרי של הסרט מול הקהל בישראל תהיה ללא ספק העובדה שהוא מבוסס על סיפורו של רלף קליין, מאמן הכדורסל האגדי. מי שיגיע ל"פלייאוף" בציפייה לראות שם שחזור של הניצחון ההיסטורי של מכבי תל אביב על הצסק"א או של הזכייה הראשונה שלה, היסטורית לא פחות, באליפות אירופה, לא ימצא בסרט את מבוקשו.

בכלל, בשביל סרט שעוסק במאמן כדורסל, יש ב"פלייאוף" מעט מאוד כדורסל, כולל אפילו ויתור (בעייתי) על המשחק המכריע בסיום, שלכאורה אי אפשר בלעדיו בשום סרט ספורט. נראה כאילו ריקליס מנסה לסמן לצופים בנחרצות, ש"פלייאוף" הוא לא סרט ספורט, אלא סרט שבמרכזו דרמה אנושית מטלטלת.

הדרמה האנושית המטלטלת שמעניינת את ריקליס, בתיווכם של התסריטאים גדעון מרון (חתנו של קליין) ודוד אקרמן, היא סיפור החזרה של רלף קליין, ניצול שואה, לארץ הולדתו גרמניה, במטרה לאמן את הנבחרת המקומית בכדורסל. צריך לומר, שהיוצרים של "פלייאוף" מוותרים על הנאמנות לסיפורו האמיתי של קליין לטובת הגברת הדרמה ואפילו משנים את שמה של הדמות הראשית. חלק מהפרטים נותרים אמיתיים, אבל ככלל עדיף לכולם להתייחס לסרט כעלילה בדיונית לכל דבר.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
אל תחפשו ביוגרפיה, ולא תתאכזבו. מתוך" פלייאוף"(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

עלילת הסרט מגוללת אם כן, את סיפורו של מאמן הכדורסל מקס סטולר (דני יוסטון) שמגיע לפרנקפורט, עיר הולדתו, כדי לאמן את הנבחרת הגרמנית. העתונאים המקומיים מנסים לסחוט ממנו וידויים קורעי לב על רגשי הנקמה שהוא חש, השחקנים של הנבחרת סקפטיים לגבי שיטותיו, ומצד שני הציבור בארץ רואה בו בוגד ואישתו לא מדברת איתו. במקביל לכל הלחצים האלה, זכרונות הילדות שהדחיק מתחילים לחזור אט אט לסטולר והוא נאלץ להתמודד איתם, בסיועה של מהגרת טורקית יפה (אמירה קאסאר), שגרה כעת בדירה הישנה שלו.

בסך הכל, אם לא מצפים כאן לביוגרפיה של רלף קליין או לסרט על תולדות הכדורסל הישראלי, "פלייאוף" מציע חוויה קולנועית משתלמת. ריקליס ביים את הסרט במיומנות על סמך תסריט כתוב היטב, גם אם כאמור פשטני מעט, ובזכות התקציב הגדול והצוות המיומן הסרט פשוט נראה ממש טוב.

גם צוות השחקנים לא מאכזב. דני יוסטון, משחקני המשנה האהודים ביותר בהוליווד, מייצר הופעה חמה וכריזמטית, שבצדק רב הביאה לו את פרס השחקן הטוב ביותר בפסטיבל מונטריאול ובהחלט ראויה להתמודד גם על פרסים חשובים נוספים. גם משחקני המשנה, במיוחד מאמירה קאסאר, מקס רימלט והנס זישלר, ריקליס מפיק עבודות טובות מאוד. בשורה התחתונה, "פלייאוף" הוא סרט מהנה ומרשים, שכדאי לראות.

"פלייאוף" - שעות הקרנה ומידע נוסף

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully