"גם אנחנו רוצים תכנית תחקירים", התוכנית החדשה של איל קיציס וטל פרידמן שעלתה אמש (רביעי) בערוץ 2 מצדיקה את השם שלה. לא ממש בגלל עניין התחקירים אלא בעיקר בגלל הפתיחה ב"גם אנחנו". כי התוכנית הזו יותר משהיא סאטירה על "המקור", "עובדה" או "כלבוטק" היא תכנית על קיציס ופרידמן, שמגלמים בה את עצמם בכפוף לטרנד המוקומנטרי החובק כל. בדומה ל"מעצר בית" של השניים, שהתיימרה לחשוף את השואוביז במערומיו ולמעשה היתה טיפול זוגי, גם כאן מדובר בטל ואיל, איל וטל.
על פניו, מה רע? מדובר באחד מהזוגות המוצלחים בקומיקאי ארצנו. השניים הולכים ביחד דרך ארוכה עוד מ"חלומות בהקיציס", דרך "החטא ועונשו" ועד להיותם צירים מרכזיים ובלתי ניתנים להחלפה בקאסט של "ארץ נהדרת". הבעיה היא שהקשר ביניהם נלעס ונטחן בכל השנים האלה, ובתוכנית החדשה הוא לא מחדש שום דבר; קיציס הוא עדיין קיציס מנחה כריזמטי, שנון וקר רוח, ופרידמן, נו טוב, הוא עדיין אותו אינפנטיל מוכשר, שעסוק בלהביך את קיציס; כמובן שלא היתה בעיה עם אותה שגרה זוגית אם היא היתה מנפקת רגעים קומיים משובחים, אבל פשוט אין מספיק כאלה בתכנית.
הפרק הראשון של התוכנית עסק בתחקיר על "המאפייה הבדואית", ולמעשה היה מעין "מאחורי הקלעים" של הכנת הכתבה. השניים, שמשחקים כל הזמן עם הדימוי התקשורתי שלהם, מנסים לשכנע אותנו שעשו הסבה לעיתונות חוקרת ונותנים לנו הצצה "לאיך שדברים נעשים באמת"; זה אמור לשעשע אותנו ועל הדרך גם לחבוט בז'אנר הטלוויזיוני ובחברה הישראלית. אבל רינו צרור יכול להיות רגוע וגם הבדואים לא צריכים להיפטר עדיין מהאוהלים. השניים אמנם צוחקים על הסטריאוטיפים על החברה הבדואית ונוגעים בבעיות האמיתיות של תושבי הדרום, אבל לא מצליחים להגיד עליהם משהו מעניין.
רוב הזמן קיציס ופרידמן מעלים גיחוך, לא יותר. בדיחות הקקה-פיפי שלהם, שהם עניין חדש עבור השניים, לא עושות אפילו את זה. באופן אירוני, אחד הקטעים היותר משעשעים בתכנית הוא דווקא קטע בו השניים לא נמצאים: כשהפליט האפריקאי גונב את המצלמה ועושה את הטייק שלו על "מחוברים", הוא מצליח להגחיך את הז'אנר שהשתלט על הטלוויזיה הישראלית.
לפני 14 שנה טל פרידמן כבר ישב בכסא של מנחה תכנית תחקירים. זה היה בתכנית הסאטירה "שערורייה" של הטלוויזיה החינוכית. בין פרק על דיאטת איי.קיו של נשים המנסות למצוא חתן לבין עולה חדש והצ'אפחות שהוא מקבל מהחברה הישראלית, הצליחו בתכנית האנדרדוג הזו להעביר איזשהי ביקורת חברתית ופוליטית. הפעם, כשהוא כבר בכסא הנוח בקשת יחד עם שותפו ליצירה איל קיציס, נראה שהעיסוק ב"אחר" הופך לפחות מעניין והעיסוק ב"אני", ב"אנחנו", הרבה יותר נוח.
"תכנית זו היא תכנית סאטירית" נכתב בכתוביות הפתיחה של "גם אנחנו רוצים תחקירים", אבל למעשה ממש כמו כלבוטק שמוכרת לנו פרומואים מפוצצים ולא מספקת את הסחורה, כך נראה כי בינתיים, לפחות לפי התוכנית הראשונה, גם קיציס ופרידמן הוליכו אותנו שולל.
איל קיציס וטל פרידמן: לא בדרנים, עיתונאים
גם אתכם התכנית לא הצחיקה? דברו על זה בפייסבוק שלנו