לפעמים אני מטיל ספק אם תל אביב קיימת. אני מגיע מירושלים ומתפלא שתל אביב עוד קיימת. כמו פילוסוף ספקן (הבישוף ברקלי, נדמה לי), ששאל, האם יש קיום לדברים מעבר לתפיסה שלנו; כלומר, בלי שאנחנו תופסים את הדברים בחושינו גם אני שואל, האם יש קיום לעיר תל אביב בלי שעלי חו?וה אותה, מתרשם ממנה, בורא ומגדיר אותה מחדש מדי שבוע ב"הנעשה בעירנו".
התשובה לשאלה אם תל אביב קיימת בלי שעלי מגדיר אותה היא בפירוש "לא". תל אביב לא קיימת בלעדיו. בבקשה, שיוכיחו לי שהיא קיימת. בחייו היה ברור שהיא קיימת. והראייה, כל שבוע במדורו הנהדר מצאנו את ההוכחות.
אולי כדי שהדברים לא יישמעו תמהוניים לגמרי, אני מוכן להתפשר: תל אביב של מטה עוד קיימת, אבל תל אביב של מעלה נעלמה. עם מותו של עלי נעלמה תל אביב האידיאלית. תל אביב של מטה, שכל זב ומצורע, כל זרזיר שעט בידו, יכול לתת בה סימנים, שרירה וקיימת מול עינינו - אבל תל אביב העילאית, הע?ל?יית, זו שיצאה מעטו העילויי של עלי, כבר לא קיימת, נעלמה יחד איתו.
למעשה, היא נעלמה עוד בחייו של עלי, אבל הוא עוד נתן לה ביטוי. הוא נתן לה ביטוי זמן רב אחרי שהיא הפסיקה להתקיים. אבל עלי היה עקשן. הוא התעקש על תל אביב, כמו יהודי בגולה על ארץ ישראל. הוא התעקש שתל אביב קיימת גם אחרי שגן החיות, ששכן סמוך לבית הוריו בקצה השדרה, פס מן העולם. וגם אחרי שבית חינוך שלנו, על סדנאותיו ושדותיו, חדל להיות. יחד עם קולנוע אסתר המתעגל עם הכיכר, וה"טיר" מול המעקה החלוד שעל שפת הים, ושכונת מחלול הכורכרית בין נרות הלילה הצהובים.
עלי היה מתעקש גם אילו היה עד לחורבן בריכת גורדון. כן, עד כדי כך הוא היה עקשן ואידיאליסט אמיתי. הפיתרון של הבישוף ברקלי לסוגיית הקיום הממשי שמעבר לחושים היה, שגם בלעדינו, בלעדי היצורים האנושיים, אלוהים הוא זה שמחזיק את העולם בכוחו; שומר על קיום העולם בכוח הרצון שלו.
כך שאולי לא מוגזם לומר, שתל אביב עדיין קיימת מאחר שעלי עוד מתעקש עליה. חי אותה, מגדיר אותה, מתרשם ומתפעל ממנה, מלמעלה.
5 שנים למותו של עלי מוהר: פרויקט צילומים מיוחד - יוצרים מצטטים משיריו
תל אביב של עלי מוהר עוד קיימת? דברו על זה בפייסבוק שלנו