"מעושרות" תיהרס בגלל החמדנות: חמש הערות על הטלוויזיה

    הקור גורם לדני רופ להישמע כמו משורר, "עובדה" חזרה לעצמה סופית, "המהדורה" מגדלת יונית לויות ולמה צריך "מעושרות" פעמיים בשבוע? חמש הערות על הטלוויזיה

    לילך וולך ועינב שיף

    השמש השקרנית של דני רופ

    במדינת ישראל רגילים לחום; לחזאים יש כבר כל כך הרבה דרכים שרביות כדי לומר – מחר יהיה גיהנום עלי אדמות, שאף אחד כבר לא מתרגש. אבל גל הקור האירופי שפוקד את ישראל בימים האחרונים הכניסו כנראה את ציבור החזאים להלם מערכות, ותיאורים חדשים ומבדרים למזג האוויר נכנסו לז'רגון.

    כל כך לא ברור וצפוי הוא החורף בישראל, שדני רופ החל להישמע כמו תחזית אסטרולוגית כשהוא מנסה להסביר לרבבות ההמומים מול תנורון הסלילים מה יקרה כשייצאו מחר מהבית.

    "שמש שקרנית" צוהל רופ, כשאנחנו מנסים להבין אם זה כמו מרקורי בנסיגה והאם להיזהר מחפצים חדים או לקחת מטריה. "במיוחד צריכים להתלבש היטב אלו המתגוררים במקומות הנמוכים מאוד והגבוהים מאוד" ממשיך דני רופ לגלגל על הלשון תחזיות בעלות צלצול מיסטי – ואנחנו בודקים איפה אנחנו ביחס לים המלח. בים מהדורות החדשות המדכאות, התחזית של רופ פיוטית כמו שיר הייקו סתום. שווה להתקרר רק בשביל זה.

    עוד בוואלה! NEWS

    תקופת הקורונה מסוכנת עבור החולים במחלה זו. איך שומרים עליהם?

    פרופ' ארנון נגלר בשיתוף האגודה לזכויות החולה
    לכתבה המלאה

    "עובדה" חוזרת להוציא את התותחים הכבדים

    אולי זו שירת הברבור של חופש הביטוי - אבל איזו שירה! מתוך "עובדה" (צילום מסך)

    העונה ה-18 של "עובדה" סומנה כעונת מפתח של תוכנית התעודה, מסיבות רבות, הראשונה שבהן היא ההתרפסות הלא נעימה של התוכנית בפני מערכת הביטחון בעונה שעברה, התרפסות שקשה להסבירה אלא כתגובה להפסד הכואב בתביעה של סרן ר' נגד התוכנית. במקביל, התקופה החשוכה לחופש הביטוי, ש"עובדה" תהיה מהבודדות באמת להיפגע ממנו, רק החמיר את החשש.

    אלא שבינתיים, אילנה דיין ועורך התוכנית, אייל גונן, לא רואים ממטר: אחרי הפתיחה המדהימה עם יומני רון ארד, המשיכה "עובדה" לתחקיר נוקב על איל הון, לנצח נקודת התורפה של התוכנית, אבל לב לבייב לא ישכח את ניחוח הדמים ש"עובדה" הצמידה למפעל חייו; בשבוע לאחר מכן הראיון של בן שני עם גלעד שרון כבר היה "60 דקות" קלאסי עם רגעים חונקים וחשובים. השבוע, הפרומו לראיון הראשון של ראש המוסד היוצא ומהמתנגדים הנחרצים לתקיפה באירן, מאיר דגן, נראה כל כך מבטיח שאנשים כבר הפסיקו לבדוק מול מי מכבי תל אביב בכדורסל משחקת באותה השעה.

    בקצב הזה, "עובדה" תצדיק את כל התומכים במאבק למען חופש התחקיר העיתונאי. מצד שני, "עובדה" חזקה רק מעוררת את רודפיה, וייתכן וזו שירת הברבור של סוג הטלוויזיה הזה בישראל, אבל איזו שירה יפה וחשובה זו.

    אבישי בן חיים עושה כבוד למגזר

    מעט מאוד אנשים יכולים לגרום ללונדון וקירשנבאום להישאר נטולי מילים, עוד פחות מהם מצליחים לגרום להם להקשיב להם עד הסוף בלי לקרוא קריאות ביניים (מצחיקות וחכמות, אבל בכל זאת), ולהנהן בהערכה. אבישי בן חיים, הפרשן והכתב לענייני חרדים, בעל הפינה הקבועה בתוכנית "לונדון את קירשנבאום" הוא אחד מהם; ואם אפילו הקירשנדונים מצליחים להתאפק ולהתפעל – בטח ובטח שאנחנו.

    בן חיים מצליח לקחת את אחד הנושאים הכי פחות סקסיים, והכי מעוררי מחלוקת, ולהפוך אותו לפינה מחכימה, אינטליגנטית, מעשירה ומרתקת. תענוג לצפות באבישי בן חיים שמצליח בטבעיות, בצניעות ובאופן הנגיש ביותר להתייחס לקהילה החרדית ולכל הנושאים הלווייניים לה. כשרוב החדשות המגיעות למהדורות המרכזיות עוסקות בעיקר בפן הפחות סימפטי שמגיע מהחרדים, נעים וטוב שיש את בן חיים שמצליח מדי פעם להאיר ולתווך גם את צדדיה היפים והמעניינים.

    "המהדורה" - חממה לגידול יונית לויות

    לפעמים עדיף על מהדורות החדשות. מתוך "המהדורה" (צילום מסך)

    אם שאלתם את עצמכם איך במדבר שכזה פורחות להן היונית לויות, התמר איש שלומיות והגאולה אבניות, התשובה לא עוברת רק באופן בלעדי והכרחי בגל"צ – "המהדורה", מגזין הילדים והנוער החינני והרהוט לענייני השעה, הוא מעין חממה שכזו לגידול וטיפוח מנחים צעירים ומוכשרים שכמו שהיו אומרות הדודות - "עוד נשמע עליהם בעתיד".

    "המהדורה" מציגה ילדים מוצלחים וחכמים ואפילו לא צריך לשלוח להם SMS ולהדיח אחד מהם בסוף. גם מלבד ההנחיה הקולחת ( הרבה יותר מהרבה מגישי מגזינים טלוויזיוניים למיניהם) – "המהדורה" היא גם תוכנית אקטואליה משובחת וחמודה, שנעים לצפות בה. אפילו מומלץ לצפות בה לפעמים במקום מהדורות החדשות למבוגרים – כמו לשתות נטול קפאין מפעם לפעם – רק בשביל להתנקות מרעלים.

    פעמיים כי טוב? לא בהכרח

    יכולות יחד לקנות את ערוץ 10. "מעושרות" (צילום: אלכס ליפקין)

    אין זה סוד שערוץ 10 נמצא במצוקה, ומצוקה היא לא הזמן בו אתה בוחר לבעוט. בדיוק להיפך. ערוץ 10 על כל חסרונותיו - ולא חסרים לו כאלו - הוא עוד ערוץ מקומי המספק פרנסה, ויצירות מקור, ופלטפורמות ליוצרים ישראלים. אבל דווקא במצוקה, זה הזמן להשתמש במה שיש לך ולהשתמש בו נכון.

    כרגע ערוץ 10 דוגר על ביצת זהב בשם "מעושרות", אפשר להתווכח על האיכות והנושא, אבל לא עם המספרים – "מעושרות" היא תוכנית הדגל של הערוץ ועומדת על ממוצע של 14% רייטינג. במקום לחבק את האוצר שנשמט לחיקם ולתת לתוכנית את המצע הטוב ביותר שאפשר; מחליטים בערוץ 10 לשדר פאניקה ולהריץ את "מעושרות" פעמיים בשבוע לפתע, במקום פעם אחת בלבד.

    מהלכים כאלו הם בדיוק מה שמונע מהטלוויזיה הישראלית להיות כזו המכבדת את צופיה ואת תוצריה; לוח שידורים עונתי אינו עונתי ואינו לוח, תכנים טובים נקברים תחת שיבוצים כאוטיים, ומידת תשומת הלב הניתנת לכינון הרגלי צפייה היא אפסית. העיקרון הוא פשוט – כשיש לך סוס מנצח, אתה לא מתיש אותו פעמיים בשבוע.

    גם לכם יש הערות על טלוויזיה? דברו איתנו בפייסבוק

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully