גם אם מחר יפציע טרנד של מוזיקה הודית על ישראל, אפשר לסמוך על דודו אהרון שהוא ידע להסתדר ולשרוד. אהרון הוא זמר-יוצר שהביא את היכולת שלו להתאים את עצמו לאטמוספירה הכללית לכדי אמנות. בהיבט הזה, אהרון הוא בעצם להקת אתניקס באיש אחד. באלבום החדש שלו, "אין כמו אהבה", אפשר לשמוע שחוש הריח של אהרון הוביל אותו למסקנה שהקהל מעוניין לחזור לצלילים נוסטלגיים, ואם כבר חפלות אז שזה יהיה בכיוון הערבי. אין בעיה.
את האלבום החדש פותח מאוול שמזכיר את האבות המייסדים של המוזיקה המסתלסלת. הלחן ובעיקר העיבוד מתכתבים עם משנתם של חיים משה ונתי לוי מלפני חצי יובל. בשירים שלאחר מכן דודו אהרון מטייל בין שירי נשמה שקטים לחפלה ערבית מצוינת ("בואי נדבר"). המשימה הושלמה.
מבין אלו, ההתכתבות הבולטת ביותר היא עם מורשתו של חיים משה. כשמגיע השיר המצוין "כמה אושר", קשה שלא להיזכר בעבודותיו של משה באלבומים "דברי אלי" ו"איזו מן אשה". העיבוד באווירת סגנון ה-Rai של "כמה אושר" לוקחת את האוזניים ל"ברחובות העיר" של משה. כשמגיעה הרצועה השמינית, "אמא יקרה", הדמיון הגדול ל"מן הקולות" של חיים משה, לא מותיר מקום לספק. לזכותו של דודו אהרון יאמר שהוא עשה זאת באהבה, הערכה ומודעות מוחלטת. האלבום "אין כמו אהבה" הוא לגמרי סגירת מעגל עם התורה שעליה הוא גדל. אהרון מטפל ברגישות ובנחישות בסחורה שמאוד קרובה לליבו.
השינוי הגדול הוא בעטיפה המוזיקלית מכיוון שמבחינת המבנים של השירים, אין באמת הבדל משמעותי בהשוואה לאלבומיו הקודמים של אהרון. אהרון, מוזיקאי חכם, יודע שכל עניין ההגדרה טמון בעטיפה ולאו דווקא בטקסטים; את "אמא יקרה" או "כמה אושר" למשל, אפשר היה להציג כיצירות רוק לכל דבר אם רק את הצלילים המסתלסלים היו מחליפים גיטרות דיסטורשן ותופים אגרסיביים. את אותם שירים אפשר למשוך לכיוון של מוזיקה טורקית "בכיינית" או "פופ בלקני". קונספט, כבר אמרנו.
ב"אין כמו אהבה" דודו אהרון עושה גם צעד משמעותי בדרך ליציאה מהצל הגדול של משה פרץ. כבר לא צריך אוזן חדה במיוחד כדי להפריד בין השניים. צבע הקול של אהרון מלכתחילה שונה מזה של פרץ ועכשיו גם המוצר עצמו, השירים, כבר מזוהים איתו כמעט לחלוטין. למעט "בואי נדבר" ו"ביני לבינך", הדמיון לפרץ ב"אין כמו אהבה" מטושטש. הקו היחיד שעדיין מקשר ביניהם אלו הטקסטים שהיו ונשארו חסרי משמעות, כמו "ביני ובינך" ו"אל תדאגי לגורלנו". חרוזים סתמיים שפשוט מתנגנים ומתלבשים טוב על האוזניים. עכשיו כשברור שדודו אהרון הוא אמן חכם, הגיע הזמן שידע לנפק גם טקסטים טובים ובוגרים. כאלה שישאירו את השירים שלו קצת יותר זמן בזיכרון.
פעם אחר פעם, מגיעות תלונות נוספות כלפי הדור הצעיר בעניין הטקסטים. לפי השירים החדשים של אהרון, נראה שהיוצרים הצעירים מתייחסים לטענות האלה בביטול. אולי זה מתוך התפיסה שהשירים מצליחים והופכים ללהיטים. מה שהם עדיין לא הבינו זה שכדי שגם השירים שלהם יהפכו לקלאסיקות, כאלה שיהיו ראויות למחוות בעוד עשרים שנה, כפי שעושה אהרון באלבום הנוכחי, גם הם יצטרכו לכתוב מילים שיחקקו לנצח. בדרך הזו, לא יהיה צורך להוציא אלבום כל שנה. דודו אהרון, כאמן קונספטואלי, יצטרך עכשיו ללמוד איך מייצרים קלאסיקה.
דודו אהרון בוואלה! Music
דודו אהרון חושף את סיבוב ההופעות החדש
דודו אהרון בוחר את האלבומים ששינו את חייו
דודו אהרון באלבום "אין כמו אהבה": שמעתם? אהבתם? ספרו לנו בפייסבוק