וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"סירק דה סוליי": מופע שמספק מסע קסום אל הילדות

לילך וולך

9.8.2012 / 10:27

"סירק דה סוליי" מעלים בתל אביב מופע שיצליח לגרום אפילו למבוגרים ספקנים ומתעבי ליצנים לחזור בתשובה ולילדים לרצות לברוח עם הקרקס

מעט מאוד הזדמנויות יש לאדם מבוגר לחזור ולהרגיש כמו ילד – על כל ההתרגשות שיש בזה, וההתפעלות הלא-מסוייגת, והלא-צינית מיופי ומקסם; "סירק דה סוליי", הקרקס הקנדי המצליח ביותר בעולם שמעלה סדרת הופעות בישראל באוגוסט, מספק הזדמנות שכזו. "סירק דה סוליי" שהוקם ב-1984 הציג עד היום ביותר מ-270 מדינות וזכה להכרה בינלאומית, בזכות המופעים הרבים והמגוונים שלו. גם אם מעולם לא צפיתם בו בעבר, ודאי נתקלתם בשמו כרפרנס מוכר בעיקר בטלוויזיה ובקולנוע האמריקאי.

נתחיל בעצם במה "סירק דה סוליי" הוא לא – הוא אינו משופע תעלולים זולים; הוא אינו מצעיד פילים מורעבים בסך – ובכלל אינו כולל בעלי חיים מאולפים; הוא לא מתייחס לקהל שלו כאל קהל שבוי שיבלע כל עצם שיזרקו לו; והוא לא מרוקן את הביטוי "לכל המשפחה" מתוכן. "אלגריה", המופע המהוקצע, האינטליגנטי והמבדר של "סירק דה סוליי" שמגיע לארץ, מצליח להזדחל מתחת לכל מה שאנו יודעים על קרקס, ולהפוך אותו על פיו.

"אלגריה", אחד ממופעיו הוותיקים והיציבים של "סירק דה סוליי", מעיד על עצמו שיש בבסיסו סיפור מורכב הנוגע לממלכה נטולת מלך ולמאבקי כוחות פנימיים בה. ההמלצה שלנו היא לוותר על הניסיון לארגן את המבנה המפורק/מרומז מדי לכדי איזה סיפור בעל נרטיב ליניארי. גם בלעדיו, "אלגריה" מצליח לקחת את המציאות, לכווצ'ץ' אותה לכדור קטן ולהשליך מעבר לכתף באלגנטיות, ולפנות מקום למה שנדמה כביקור מעבר למראה.

המיוחד ב"אלגריה" הוא שלמעשה יש מעט מאוד שימוש באפקטים טכנולוגיים-מודרניים. זה מופע קלאסי במהותו, שמתבסס על מיקסום היכולת האנושית עד לכדי שלמות – נערות הגומי הן ככל הנראה הגמישות והמדהימות ביותר שייצא לכם לראות, הלוליינים מצליחים לקרוא תגר על חוקי הגרביטציה ומעופפים מצד אחד לשני כאילו הם מכושפים. אפילו הליצנים, שעשויים להיות האלמנט המציקני, המעושה והילדותי ביותר בקרקסים, מצליחים להמציא את הז'אנר מחדש ולצקת בו עניין ואפילו רגש.

כיוון שהתפאורה לכשעצמה ריקה ופונקציונלית למדי, ממד חשוב מאין כמותו ב"אלגריה" הוא עיצוב התלבושות המורכבות והיצירתיות של הדמויות והמשתתפים הרבים – כל לוליין שמגיח אפילו לקטע בן כמה דקות בלבד זוכה לאיפיון ולתלבושת צבעוניים הייחודיים רק לו, והקו הכללי מייצר מראה של ציפורים טרופיות, משונות ונוגעות ללב.

אלמנט נוסף שמפיח חיים ומחבר בין רצף הקטעים שלפעמים נראה כאילו אין בו קשר של ממש, הוא המוזיקה החיה ושתי הזמרות השרות באיטלקית, ספרדית וצרפתית על הבמה. למעשה הפסקול (הבאמת מהפנט) של "אלגריה" הוא הנמכר ביותר בתולדות "סירק דה סוליי".

גם מי שאינו חובב קרקסים במהותו, ומי שסולד מבידור לשם בידור, עשוי להצליח לגלות דרך "סירק דה סוליי" את היופי הכאוטי והפרוע שבו. מבלי להתחייב על איכות שאר 18 המופעים האחרים של "סירק דה סוליי", "אלגריה" הוא מופע שיגרום לצופים הצעירים שלו לשקול לברוח עם הקרקס, ולמבוגרים יותר לחזור לילדות – אבל רק לחלקים הטובים הפלאיים, והמוגנים שבה.

* טקסט זה פורסם לראשונה ב-5 בדצמבר והוצף שוב לרגל עליית המופע "אלגריה" בתל אביב

"סירק דה סוליי" - הצצה למאחורי הקלעים של המופע בתל אביב
"סירק דה סוליי" - למידע נוסף על פרטי ההופעה
תלכו לראות את "סירק דה סוליי"? ראיתם כבר בחו"ל? ספרו לנו בפייסבוק

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully