אם יש משהו שצפייה בפרקים הראשונים של "סטופ כדור הארץ" מזכירה, הרי שזה את הסיפור על הזבוב שמתיישב על ישבנו של פיל דוהר, מתבונן אחורה בסיפוק ואומר "תראה כמה אבק שאנחנו עושים!". זה, על קצה המזלג מהות הגישה המביכה של גיבורי "סטופ כדור הארץ" חמש חבורות שונות של ישראלים שנוסעים מסיבות שונות למקומות שונים על כדור הארץ: מני הזמר המזרחי נוסע עם פמליה קטנטנה לצילום קליפ באפריקה; חני, איזבל ואביבה הגרושות המפונקות נוסעות להודו לחפש מסע רוחני במלון חמישה כוכבים; אורטל, רויטל, עידו, בת-אל ואלירן נוסעים להילולת שופינג בבייג'ין; עדי ומורן החברות מצטרפות למעין "ספינת האהבה" המפליגה לאירופה, והשלישייה נדב, אדיר ופיני נוסעים למסיבת רווקים בברלין.
למרות שאין קשר בין החבורות השונות, ושום קרבה גיאוגרפית בין האתרים בהם הן מטיילות, יש הרבה מאוד קווי דמיון ביניהן בכולן הישראלים מתנהגים כאילו העולם חייב להם את הנוחות של הבית יחד עם הרפתקה שתפורה בדיוק למידת החלומות שלהם. כולם, ללא יוצא מן הכלל מופתעים ומלאי טרוניות כשהמציאות המקומית לא מתיישרת לפי הציפיות שלהם. בכל רגע נתון הם מצליחים להעליב את בני המקום הסובבים אותם ואף לא אחד מהם שמע מימיו על העיקרון הבריא והנבון "ברומא התנהג כרומאי".
אם בפרק הראשון עדיין לא ברור מי הם האנשים האלו, ואיזו סיבה יש לנו לעקוב אחר המעללים שלהם בחו"ל, הרי שבהמשך מתבהרות הדמויות והן מפסיקות להיות בליל דומה מדי של פרצופים. אבל המשתתפים הם עדיין קריקטורה של הארכי-טיפוסים של עצמם, ולאו דוקא בגלל מניפולציה של בימוי או עריכה, הם באמת מספקים את הסחורה לגמרי לגמרי בעצמם. הפרחות-לייט וזוג האוחצ'ות צורחים בכל מקום בבייג'ינג בו הם נמצאים בעברית, מרשים לעצמם לגעת, להצביע וללגלג על כל מה ומי שסביבם; המאצ'ואים בברלין מחפשים לזיין או להסתכל על אחרים מזיינים; הגרושות מנסות להגיע להארה על עקבי סטילטו דרך שופינג בהודו וכולם ללא יוצא מן הכלל מאמינים שבני המקום הונחתו לשם על ידי אלוהי היהודים כדי לשרת אותם, לענות לכל גחמותיהם, ולספק להם חוויה שאותה יוכלו לתייג אחר כך באלבום בפייסבוק.
סיגל שביט ("דאבל דייט", "עונת החתונות") וברק בכור ("הבלוק"), יצרו את הסדרה שתכניס את משרד החוץ לחרדה פן תדלוף לעולם ושם יראו את המסמך שמציג את הישראלי המכוער במלוא הגוונים הססגוניים של הקרתנות, ההתנשאות, הבורות והחוצפה שלו. אל תטעו - זה לא שהם לא פוליטיקלי קורקט, זה לא שהם הישראלי הדוגרי, זה שאומר את האמת כשכולם מתייפייפים הם באמת טועים לחשוב שהעולם הוא בית השימוש הפרטי שלהם.
"סטופ כדור הארץ" מוגדרת כסדרה דוקו-קומית, וגם אם על האלמנט הדוקומנטרי היא עונה, הרי שהיא לא קומית היא מדכדכת והגיבורים שלה מעוררים בחילה. אם נדמה שבפרקים הבאים נלמד לחבב אותם, הרי שההיפך הוא הנכון, הם רק הופכים יותר ויותר דוחים. כדי לצחוק אתה צריך להיות מסוגל למצוא את עצמך מיוצג על ידי מה שנראה על המסך, או להזדהות עם איזשהו קול שמאותת שיש גם היגיון ושפיות במה שמתרחש.
ל"סטופ כדור הארץ" חסר את המימד המארגן, זה שאומר הכל בסדר, אתם שפויים, מה שקורה כאן הוא לא. בלעדיו אנחנו פשוט חשופים נטולי הגנות מול זן גרוע במיוחד של האנושות. כשבמקביל בערוצי החדשות מראים גברים מבוגרים יורקים על ילדה קטנה כיוון שהיא לא לבושה צנוע מספיק, זה כבר לא יכול להיות בידור, זה רק עוד חלק בפסיפס המדכא של הישראליות מודל 2012. אולי באמת עדיף שסוף העולם יגיע.
"סטופ כדור הארץ" משודרת בימים ראשון-חמישי, בשעה 22:00 ב-HOT3
"סטופ כדור הארץ": ראיתם? מה חשבתם? ספרו לנו בפייסבוק