פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "חייבים לדבר על קווין" - כוכב הסרט עזרא מילר: "סגידה לסלבס זו מחלה"

      תפקיד הנער הפסיכוטי ב"חייבים לדבר על קווין" הפך את עזרא מילר לשם לוהט בהוליווד. בראיון, הוא מסביר למה מעמד הכוכבות מבחיל אותו

      השחקן עזרא מילר הוא עלם חמודות בן 18 שהתהדר בפני מלאך, בחיוך כריזמטי, בהליכות מהוגנות ובלשון חדה ורהוטה. לאור כל זה, בקלות הוא היה יכול לגלם, למשל, דמות של משורר רומנטיקן או סתם של ילד טוב ירושלים. אך ב"חייבים לדבר על קווין" העיבוד המדובר של לין רמזי לספרה של ליונל שרייבר, מילר מגלם דווקא נער פסיכוטי, בן למשפחה בורגנית מן הפרברים, שמפתח מערכת יחסים מלאת טינה ובוז עם אמו הסופרת (טילדה סווינטון). הוא מטיל טרור עליה, על אביו (ג'ון סי.ריילי) ועל סביבתו בכלל, ובסופו של דבר הוא גם עושה משהו שמחזיר למילה "מזעזע" את המשמעות המקורית שלה, ובכך מראה איזו כמות עצומה של שנאת אדם הצטברה בו.

      הניגוד בין מראהו הטהור של מילר ומעשיה המזוויעים של הדמות הופכים אותה למטרידה עוד יותר ואת הופעתו של השחקן לעוצמתית פי כמה. לפיכך, אין זה פלא כי התצוגה שלו עוררה הדים רבים בקאן, שם הוקרן הסרט לראשונה. המפיק האגדי הארווי ווינשטיין, מי שבין השאר הביא לאירוע את "הארטיסט" הפייבוריט לאוסקר, צוטט כאומר ש"צריך לשים לב לילד הזה". הוליווד ריפורטר השתמש בקלישאה חבוטה עוד יותר והגדיר אותו כ"כוכב נולד". כמתבקש משם הסרט, כולם דיברו על מילר. אז מה היה לו להגיד בעניין?

      "זה מחמיא, אבל מפחיד", הוא אומר בראיון מיוחד לוואלה! תרבות המתקיים מיד לאחר החשיפה העולמית הראשונה של הסרט, שיעלה לאקרנים בארץ בסוף השבוע הקרוב. "האם אני מוכן לזה? ובכן, האם מישהו מאיתנו אי פעם מוכן למשהו שהחיים מכינים לו?".

      בהתאם למראה האינטלקטואל הצרפתי שלו, מילר נוהג לדבר כאילו היה קורא מכתבי "רסלינג". הוא משתמש בשפה גבוהה ובמשפטים מורכבים שקשה לתרגם. הוא אוהב להתפלסף, והוא מודה בזה, ו"חייבים לדבר על קווין" מעניק לו הזדמנות מצוינת לכך.

      "זה סרט שמעורר דיון, וזה מה שאני אוהב בו", הוא מצהיר. "להתראיין שוב ושוב על אותו דבר יכול להיות מתיש, אבל הפעם זה דווקא מפרה, כי לכל אחד יש פרשנות אחרת להתרחשויות, וזה מעניין לשמוע. מה שיפה פה הוא שהסרט רק מציג את הסיפור, ומשאיר לצופים לשפוט למה הגיבור עשה את מה שעשה ולענות על כל השאלות שעולות מכך".

      מה, פחות או יותר, הפרשנות שלך?

      "תראה, אני חושב שכל המעשים של קווין היו בעצם חלק מאיזה שואו ענק שהוא רצה שאמא שלו תצפה בו, כדי שבסופו של דבר היא תודה באמת".

      ומהי האמת?

      "שהיא מעולם לא באמת אהבה אותו, שהיחס שלה כלפיו תמיד היה אמיבוולנטי, שהיא אפילו התקשתה לסבול אותו. והאמת היא גם שכל החיים שלה הם הצגה, כי היא ואבא שלו מסתתרים מאחורי פאסדה של קיום בורגני נינוח, ומאחורי מקסם שווא של מה שהחברה נוהגת לראות כאושר, אבל בעצם כל זה הוא זיוף – זיוף שרק ילד חכם שכמותו יכול לראות. קווין לא מוכן להרפות עד שהזיוף הזה לא יתפוצץ והאם סוף כל סוף תנהג בצורה אותנטית, והוא מספיק חכם, רגיש ובעיקר נחוש כדי לדעת איך לגרום לזה לקרות".

      חייבים לדבר על קווין (יח"צ)
      "לו רק חתכתי לעצמי את הביצים, מי יודע איפה הייתי היום?". מילר בפוסטר ל"חייבים לדבר על קווין" (צילום: יח"צ)

      איך מרתה, אמא שלך, הגיבה למראה מערכת היחסים המעוותת הזו?

      "היא היתה איתי אתמול בהקרנת הבכורה כאן, והיא בכתה. אוי, כמה שהיא בכתה. בחיים לא שמעתי אותה בוכה ככה".

      התגובה הרגשית של האם אולי גם נבעה מכך שבדומה לאמו של קווין, גם היא עוסקת במשלח יד אמנותי – ריקוד, במקרה שלה. אך במציאות, היא, אביו של מילר, הוא עצמו ושתי אחיותיו מרכיבים משפחה יהודית-אמריקאית חמה ושלווה. כפי שמילר מספר, הוריו תמיד עודדו אותו ללכת בעקבות נטיות לבו האמנותיות, ואף הרשו לו לעזוב את הלימודים לטובת העניין.

      בתחילת הדרך, הוא היה זמר אופרה. "היה לי אז קול סופרן גבוה", מספר הצעיר רב הכישרונות, "אבל לא חתכתי לעצמי את הביצים, והוא נעלם. אח, איזו טעות זו היתה! לו רק חתכתי לעצמי את הביצים, מי יודע איפה הייתי היום?".

      מילר בכל זאת המשיך לטפח קריירה מוזיקלית, והיום הוא סולן של להקה אחת ומתופף באחרת, אך בו בזמן גם נכנס לתחום המשחק. הוא הופיע בכמה פרקים של "קליפורנייקשן" ושל "רופא להשכיר" ובסרט החביב "סיטי איילנד", ונלחם במשך זמן ממושך על התפקיד ב"חייבים לדבר על קווין". בסופו של דבר זכה לקבל את המשימה המאתגרת, והתענג על כל שנייה.

      כשחוזים בסרט אפשר לראות באיזו תאווה מילר נועץ שיניו בתפקיד הפסיכוטי הזה, והוא לרגע לא מתכחש לכך. "זה משהו שהרבה אומרים לי", הוא מכריז. "זה באמת נראה כאילו אני ממש נהנה להיות מרושע, אם זה במעשים הכי דרמטיים ואם זה בניואנסים הקטנים, למשל הסצינה שבה אני אוכל עוף תוך כדי נעיצת מבטי שטנה בדמות האם. ההנאה הזו הגיונית, בסך הכל: יש משהו משחרר בכך שמזדמן לך לחקור את הצדדים הכי אפלים של המין האנושי. זה ממש יוצר קתרזיס. ועדיין, צריך לזכור שההנאה על המסך היא העונג של קווין, לא שלי. הוא דמות שאין לה שום דבר בחיים חוץ מהמניפולטיביות שלה, אז בכל הזדמנות שיש לה להוציא אותה לפועל, היא שואבת מזה סיפוק עצום".

      הביטחון העצמי והסדיזם היצירתי שבהם הדמות מתמרנת את מי שעומד מולה ממש מזכירים את אלה של גיבורי "משחקי שעשוע". עיצבת את דמותך בהשראת הסרט הזה?

      "זה ממש מחמיא לי שאתה אומר את זה, אם כי בלי להעליב את מייקל פיט או כל אחד מהשחקנים האחרים, אני מקווה שאתה מתכוון לגרסה האוסטרית של הסרט ולא לזו האמריקאית. בכל מקרה, האמת שרמזי הגישה לי רשימה של יצירות שאני צריך לראות, ו'משחקי שעשוע' בהחלט היה שם".

      מה עוד היה ברשימה הזו?

      "היה גם את 'שבילי הזעם' של טרנס מאליק, ובעיקר סרטים של אלן קלארק הבריטי, למשל "Scum" ו-"Made in Britain". מבחינתה של רמזי, זה היה תנאי בל יעבור שאני אראה אותם. בסרטים הללו טים רות וריי ווינסטון הצעירים ממש מעצבים דמויות קאנוניות של נערים אפלים ומציגים את ההתבגרות הזועמת כמצב נפשי בפני עצמו. היה לה חשוב שאהיה ניזון מזה".

      אם להסיק מן הדוגמאות של שחקנים צעירים אחרים שהחלו את דרכם ביצירות מוערכות מן השוליים של התעשייה, הרי שמילר צפוי לקבל בקרוב הצעות לככב בסרטים מסחריים עתירי תקציב, אולי אפילו פנטזיות גיבורי-על. בדיוק מה שקרה, למשל, לג'ניפר לורנס, שעברה מ"קר עד העצם" ל"אקס-מן: ההתחלה" ול"משחקי הרעב".

      "אני לא פוסל שום פרויקט כזה על הסף, אבל אני לבטח אהיה סלקטיבי בבחירת התסריטים שלי", הוא אומר בתגובה על האופציה הזו, "המחשבה להיות כוכב מטרידה אותי בגלל המשמעות של המושג הזה כיום".

      למה הכוונה?

      "אני חושב שקיימת בציבור אובססיה לא תקינה כלפי הכוכבים. כל תרבות הסלבריטאות היא דבר חולני לגמרי. זה נובע מכך שהקהל חושב שהשחקנים והיצירה אחד הם, אפילו שעומדים מאחוריה עוד מאות אנשים שפשוט לא רואים את הפנים שלהם. בגלל זה יש פטישיזציה של הכוכבים, שמקדשים אותם אבל גם צולבים אותם במהרה. הציפיות מהם לא ריאליות וגם לא בריאות, אז לא מובן מאליו מבחינתי להיות במקום הזה. למזלי, יצא לי לעבוד כאן עם טילדה סווינטון ועם ג'ון סי.ריילי, שמהווים מודל לאיך אפשר להיות שחקנים מצליחים ופוריים ובכל זאת להישאר מחוץ למשחק הזה".

      לסיום, מה היה קורה לו היית נולד לאמא כמו זו שיש ב"חייבים לדבר על קווין"? היית יוצא כמו שאתה עכשיו, או כמו קווין?

      "מצד אחד, אני חושב שאנשים מתאימים את עצמם לסביבה שבה הם גדלים, ומצד אחר אני בכל זאת מאמין שיש להם גם אופי מובנה. אז מה היה קורה לי לו הייתי נולד לאמא של קווין? ומה היה קורה לך לו היית נולד כבן שלה? זו בדיוק השאלה המרכזית של הסרט כולו, וכמו כל התהיות כאן, גם על זו כל אחד צריך לתת את התשובה שלו".

      "חייבים לדבר על קווין": איפה ומתי לראות?
      "חייבים לדבר על קווין": ראיתם? הזדעזעתם? דברו על זה בפייסבוק שלנו