פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ז'אן ז'אק גולדברג: הקליק וברי סחרוף זוכרים את המתופף האגדי

      דני דותן מספר לו על הצביעות הישראלית, אלי אברמוב יודע שאין לו תחליף וברי סחרוף מוציא שיר לכבודו. 5 שנים למותו של ז'אן ז'אק גולדברג, מתופף אגדי ואישיות חד פעמית. מיוחד

      לדבר עם המתים/ דני דותן, סולן הקליק

      ז'אן ז'אק גולדברג, עובד אפרת, אלי אברמוב, דני דותן- להקת קליק (אורי פורת) (יח"צ)
      כמה עצובים על שאתה לא כאן. ז'אן ז'אק גולדברג (צילום: יח"צ)

      הי ז?אק, אתה המת הראשון שאני כותב לו וזה נראה לי די טבעי לדבר עם המתים בזמן הזה, שאנשים לא מתייחסים ברצינות למה שאחרים אומרים והעולם מלא זומבים, זיוף, שנאה, כפייה ואלימות מרוחים במתיקות, חנפנות ותרבות פחד שאותה מייצרים המנהיגים להמון הממושמע.

      עברו חמש שנים מאז שקברנו אותך באדמה של קיבוץ לוחמי הגטאות. מאז יצא לי לחבק את הנכד שלך, שאותו לא הכרת, ולחבק את הנכד שלי. הם בערך באותו גיל.

      הקליק בלי ז?אק זה משהו מאוד מוזר. בשנה של חזרות שעשינו היית די הרבה בחדר. גם בהופעות. אתה יודע שאני לא מאמין בכלום. לא באלוהים. לא בשטן. לא בגלגולי נשמות. אבל אתה היית רבע קליק.

      בכל אופן, אנחנו עובדים על אלבום חדש, עשינו כבר כמה הופעות והכול נראה כמו מסיבה של סוף. נראה לי שהמוות שלך הוא הסיבה לדברים שאנחנו עושים עכשיו. הזמן מאיים עלי יותר מתמיד ואני מרגיש חוסר כבוד למי ששותק והולך כמו אידיוט בתוך העדר. יש מסביב הרבה צביעות ואני רוצה לדבר על זה בשירים, להתחבר למה שניסינו לעשות ביחד. אלי כרגיל כותב את המוזיקה שלנו ועובד מפקד על המסע שלנו. למי שלקח את הכסא שלך קוראים עודד. הוא מתופף כסחני ויש לו עם מה להתמודד.

      אני מצרף לך התחלה של שיר מתוך החדשים שלנו ואתה בטח תבין אותו ותצעק יחד איתנו:

      אתם שואלים "מה עם העתיד?"
      אותי העתיד בכלל לא מטריד
      אתם אומרים "אתה אנטי חברתי!"
      וחושבים שאתם מכירים אותי

      אני לועג למציאות שבה אתם חיים
      לא יודע למה אתם מתפלאים
      הרגלים רעים באים בקלות
      לא הבטחתי כלום
      לסוחרי הצביעות.

      באהבה

      דני

      יש אנשים שאין להם תחליף/ אלי אברמוב, גיטריסט הקליק

      להקת הקליק (יח"צ , מיכה קירשנר)
      אנשים שאין להם תחליף. הקליק, ז'אן ז'אק גולדברג שני משמאל (צילום: מיכה קירשנר)

      בתחילת שנות השמונים, כשאמרו על מתופף שהוא נשמע כמו מכונה, זו היתה בדרך כלל מחמאה גדולה. ז'אק היה בדיוק כזה: מכונה משומנת ומדויקת. כל מכה ישבה תמיד בזמן ובמקום הנכון. הרבה נשמה היתה למכונה הזאת שנקראה ז'אן ז'אק גולדברג. הוא לא תופף סתם - הוא היה שם בשביל השירים, הוא הבין אותם לעומק. הוא העניק לכל שיר לב חי, שפעם בקצב ובצליל שהכי התאים לו.

      לא היה כיף יותר גדול מלהיות איתו על הבמה, ולדעת שהוא תמיד שם, גדול, מזיע, עיניו רושפות בזעם משועשע. "טיפש", הוא היה ממלמל כשהייתי מתבלבל באקורד או כשדני טעה במילים, "דביל, מתי כבר תלמד לנגן?" כי ז'אק אף פעם לא טעה. הוא הכיר את השירים יותר טוב מכולנו.

      ז'אק היה חברי הטוב. רחב לב, מצחיק, חכם, חם ואוהב. כבר חמש שנים עברו והזכרון רק הולך ומתעצם והחיסרון הוא גדול. יש אנשים שאין להם תחליף.

      ברי סחרוף מוציא את "גבעת הזהב" לזכרו של ז'אן ז'אק גולבדרג

      ברי סחרוף בהופעה (נמרוד סונדרס)
      קטע לזכרו של מתופף ענק. ברי סחרוף (צילום: נמרוד סונדרס)

      במלאת חמש שנים למותו של ז'אן ז'אק גולדברג, מוציא ברי סחרוף קטע אינסטרומנטלי שהוקלט ב-2004, עת שב גולדברג לישראל לקראת האיחוד של פורטיסחרוף בהקלטות "על המשמרת". הקטע נקרא "גבעות הזהב" וסחרוף הקליטו מחדש לקראת אלבומו האחרון והנפלא, "אתה נמצא כאן", אולם בסופו של דבר הוא נותר מחוצה לו ויוצא היום, יום השנה למותו. את הקטע הלחינו יחד סחרוף, בן הנדלר, שלומי (כרובי) לביא, גידי רז וז'אן ז'אק.

      תרבות שיר (מערכת וואלה! NEWS)

      המתופף של המהפכה/ עינב שיף

      "אין דברים כאלה" הוא משפט שצר מלהכיל את מה שז'אן ז'אק גולדברג הביא לרוק הישראלי. תופים בישראל תמיד נעו בין הגרנדיוזיות של מאיר ישראל לאנמיות של מתופפים בסגנון של אלון הלל. ישנם מעט מאוד מתופפים דומיננטיים בהיסטוריה של הרוק הישראלי, בוודאי כאלו ללא אספירציות של קריירת סולו ממילא, כמו שחר אבן צור של מוניקה סקס.

      ז'אן ז'אק גולדברג היה אחר. הוא בקושי ביצע מעברים, בהתאם לרוח הניו-ווייב והפוסט-Pאנק בה פעל. הוא היה שיטתי, יסודי ואינטליגנטי, שחקן קבוצתי מושלם אבל עם מספיק אישיות כדי שיידעו בדיוק מתי הוא נמצא ומתי הוא איננו.

      דוגמא לגאונות שבפשטות של ז'אן ז'אק:

      מעבר לאלמנטים המקצועיים שהפכו אותו למתופף של מהפכה שלמה ברוק הישראלי, מהפכת פורטיסחרוף פינת אהוד בנאי והפליטים, גולדברג היה הקמע של כל הרכב או אמן עמו ניגן. אולי הרגע המרגש ביותר היה בסרט "חייב לזוז", בו סופר כיצד דאג ליוסי אלפנט במסע ההופעות של הלהקה בחו"ל כשאלפנט היה שקוע עמוק בסמים ואילו גולדברג דאג לו כמו לבן משפחה אמיתי.

      לכן, ובניגוד ללא מעט מוזיקאים שהלכו לעולמם, האמנים שעבדו עם ז'אן ז'אק גולדברג כואבים באמת את מותו. מופעי המחווה שנערכו לכבודו, הטקסטים שנכתבו, השירים שיוצאים - כולם נובעים מכאב אמיתי על אובדנו של אדם, מוזיקאי, נפש רגישה ופשוט אחד שאין דברים כאלה.

      ועוד שני קטעים לזכרו של ז'אן ז'אק גולדברג:

      ז'אן ז'אק גולדברג: בואו להיזכר במתופף הענק בפייסבוק שלנו