כל מי שראה פעם בחייו סרט עם מג ריאן, כבר ראה את הסרט הזה. הפעם קוראים לו "קייט וליאופולד". קיטש מנצנץ, פה ושם כמה בדיחות טובות, אבל הסיפור אותו סיפור, הדמויות אותן דמויות, רק הרקע טיפה שונה. מה שנקרא - אותה קומה, רק לא בדיוק אותה בלורית שיער; ולזה בדיוק נגיע מאוחר יותר.
הסרט לוקה בכמה בעיות אמינות די רציניות. אני יודעת, אמינות וקומדיה רומנטית הם שני מושגים שסותרים את עצמם מראש, אבל כאן יש כבר היסחפות. מג ריאן, היא קייט - יפה, חמודונת, מצליחנית בחיי הקריירה שלה, אך אויה, לא בחיי האהבה. החבר שלה לשעבר, סטיוארט, הוא מין גאון מטורלל שמצא קרע במארג הזמן, ובקפיצה לתוכו מראש גשר בניו יורק מגיע למאה ה-19. בניו יורק הקדומה הוא פוגש את ליאופולד (יו ג'קמן, הגירסה הסטרייטית של רופרט אוורט, שינוי מרענן לאחר תקופת טום הנקס המייבשת), הדוכס השלישי מאולבני, אציל מבוקש אך מרושש, שדודו מנסה לשדך לאחת מבנות "הכסף החדש". ליאופולד עוקב אחרי סטיוארט למאה ה-21, בלי לחשוד כלל כי בכך פוגע הוא במהלך ההיסטוריה.
נשמע מוכר? אכן כן. נסיעה בחלל דוגמת "חזרות לעתיד" למיניהן, רק שכאן מדובר בסתם קפיצה נונשלנטית מגשר לתוך קרע במארג הזמן, מאה שנה אחורה או קדימה. שום שלב מנועים. שום מכונה שטסה במהירות האור. שום בעיית קלינגונים של הדקה האחרונה. מפוקפק משהו.
קיצורו של עניין, סטיוארט לוקח את ליאופולד לדירתו, שנמצאת קומה מעל דירתה של קייט, האקסית שלו. אהה. הקליק בין קייט וליאופולד לא מגיע כמובן בקלות. קייט מתייחסת לליאופולד בחשדנות, שלא לומר בעוינות, אך לאחר שהוא מגיע על סוס לבן, מעלה אותה על האוכף ורודף אחרי הפושטק שגנב לה את התיק לעבר השקיעה, היא מתרככת, ומשם הדרך לארוחה הרומנטית על גג הבניין קצרה, כמו גם הדרך לחדרה של קייט. פוריטניות בצד, ליאופולד בהחלט סיגל לעצמו את המנהגים של בני המאה הנוכחית די בקלות.
אולם הקפיצה לקרע שבמארג הזמן והסתגלותו המהירה של ליאופולד למאה ה-21 הם רק הזוטות. החידוש המדעי המדהים באמת של הסרט שייך דווקא לפריזורה של מג ריאן. הדבר היחיד שמבדיל בין כל הסרטים בכיכובה, הוא התסרוקת של ריאן. בסרט הזה היא מאורגנת בפן-מקלות שנשמר באורח פלא לאורך כל הסרט, גם כשהיא יוצאת מחדר האמבטיה אפוף האדים, והפן עדיין עומד, חלק כתמיד, כאילו כלום. חברים, מדובר כאן בחידוש מדעי עצום, על גבול תיאוריית המפץ הגדול! תעזבו אותי מ"קרע במארג הזמן", חיפשתם מדע בדיוני - קיבלתם.
המסקנות שעולות מן הסרט די ברורות - הבחורים של היום סתם זבל אורבני, עדיף בהרבה הדוכס מאולבני. הבחורה תמיד תעדיף לוותר על הקריירה ועל כל מה שיש לה, כי מה שהיא רוצה באמת זו אהבת אמת, ובשבילה היא תקפוץ מראש גשר גם לעידן המחוכים. הבעיה היחידה, מג יקירתי, היא שבמאה ה-19 בשביל פן-מקלות תצטרכי לעבוד עם מגהץ. מה שבחורות יעשו בשביל אהבה.
גולשים נוספים המעוניינים לפרסם באתר מוזמנים לשלוח ביקורות ל: entertainment@teletel.co.il
אבו-עגלה
27.2.2002 / 11:42