בילי ווילדר: המדריך המלא למחווה בסינמטקים

הסרטים החדשים המגיעים לקולנוע בשבועות האחרונים מלאים נוסטלגיה לאגדות של המסך הגדול. בשבוע שעבר, למשל, התגלגל לעברנו "השבוע שלי עם מרילין" על הכוכבת הכי זוהרת שאי פעם היתה לאמנות הזו, בשבוע הבא יהיה זה תורו של "הארטיסט" על תור הזהב של הקולנוע האילם, ובקרוב מצפה לנו גם "הוגו", שבו מצדיע מרטין סקורסזי ליוצרים של התקופה ההיא. מי שהגל הנוסטלגי הזה עורר אצלו חשק לחזור ולצפות בקלאסיקות של פעם, יוכל להשביע חלקית את תיאבונו הודות למחווה שיקיימו הסינמטקים ברחבי הארץ לבילי ווילדר.

התסריטאי-במאי, שנולד באוסטריה ב-1906, עבר לארצות הברית בשנות השלושים, פעל בה עד תחילת שנות השמונים ומת ב-2002, הוא אולי אחד הסמלים הגדולים של הוליווד הקלאסית. גם בגלל שעבד כמעט עם כל כוכב אפשרי ובכל ז'אנר שהיה קיים אז, וגם בגלל שהניח בה רבים מן היסודות של התסריטאות והנחיל בתוכה את האיכויות האירופאיות שהביא עמו. הוא השכיל גם לתת לכל אחת מיצירותיו את הטאץ' הייחודי שלו, והותיר מאחוריו קאנון קולנועי נדיר וגם שורה ארוכה של ציטוטים בלתי נשכחים – חלקם מתוך הסרטים עצמם וחלקם מראיונות שנתן. ספר השיחות בינו לבמאי קמרון קרואו, אחד מן המעריצים הגדולים שלו, הוא חובת קריאה לכל מי שמתכנן לכתוב תסריט.

המחווה הנוכחית לווילדר כוללת קרוב לתריסר מסרטיו. היא פוסחת על התקופה האחרונה בקריירה שלו ומשמיטה כמה מן הקלאסיקות הגדולות שיצר, אבל בסך הכל מציעה מבחר מכובד. הנה מדריך מקוצר לסרטים שיוקרנו במסגרת האירוע, ויש להעיר כי לא כולם יוקרנו בכל אחד מן הסינמטקים. הרשימה מדורגת לפי סדר עדיפויות, ובראשה עומדים הסרטים שהכי כדאי לסמן ביומן.

כפי שאפשר ללמוד עתה מ"השבוע שלי עם מרילין", מרילין מונרו נהגה להשניא את עצמה על הבמאים שעבדו איתה. בילי ווילדר לא היה יוצא דופן בכך, ולאחר שעבד עמה ב"חטא על סף ביתך" (שלא יוצג במחווה) וב"חמים וטעים" (שכן יוקרן בה), אמר עליה שהיא מרשעת המאמללת את כל מי שנקרה בדרכה. עם זאת, הוא הכיר בקסם הקולנועי שלה וידע לעשות איתה את המיטב.

שני כישרונות-העל הללו, בתוספת הצמד המשובח טוני קרטיס וג'ק למון שכיכבו בצדה של האלילה הבלונדינית, הפכו את "חמים וטעים" לאחת הקומדיות הגדולות בכל הזמנים, וגם זו שהוציאה מתוכה את אחד הציטוטים הקאנוניים של הקולנוע – "אף אחד לא מושלם". האמנם? לאחר הצפייה בסרט קשה שלא לחשוב כי ווילדר ומונרו הם כן כאלה.

הדרמה האפלה על דעיכתה של כוכבת סרטים אילמים סיפקה השראה רבה ל"הארטיסט", ולכן מעניין במיוחד לחזור אליה לפני או אחרי הצפייה בלהיט הטרי.

שיתוף הפעולה של ווילדר וריימונד צ'נדלר, שעיבדו יחדיו את כתביו של ג'יימס קיין, נחשב לאחד הפילם-נוארים הגדולים בכל הזמנים ולאחד הסיפורים החזקים ביותר על גבר שנופל ברשתה של פאם-פאטל. השימוש המתוחכם שלו בתאורה מחייב צפייה במסך גדול כדי להעריך אותו כהלכה.

מה שנחשב לאחד משיאי פסגתו של ווילדר, קטף חמישה אוסקרים ועדיין מככב במצעדי הסרטים הגדולים בכל הזמנים. הסיפור על הפקיד שאמור לסייע לפטרוניו לנהל רומנים עם המאהבות שלהן עד שהוא מתאהב באחת כזו בעצמו הוא עד היום אחד המסמכים החכמים ביותר על הצביעות של החברה האמריקאית. משהו שרק אירופאי, עם מבט מרוחק ואירוני ועם ערכים מוסריים שונים לחלוטין, היה יכול לייבא להוליווד.

בזמנו, איש לא רצה להקרין או לראות את הסאטירה החריפה של ווילדר, שבה מגלם קירק דאגלס עיתונאי המוכן לעשות הכל בשביל הרייטינג. כיום, למרבה הצער, העוקץ שלה עוד יותר רלוונטי, והצפייה בה טורדת שלווה מאי פעם.

ווילדר הוליד כאן את אחת היצירות הקולנועיות הטובות ביותר על אלכוהוליזם, וגם את אחד הציטוטים הזכורים בנושא – "כוס משקה אחת זה הרבה יותר מדי, מאה כוסות משקה זה לא מספיק".

העיבוד של ווילדר למיוזיקל הבימתי המתרחש בפריז נעשה כבר בתחילת דמדומי הקריירה שלו, אבל הוא עדיין צבעוני, משעשע ובעיקר ממזרי ביותר.

גם הסרט על הרומן בין אליל מוזיקלי (דין מרטין, בעצם בתפקיד עצמו) למלצרית פשוטה נעשה כשימי התהילה של ווילדר מתרחקים ממנו. ובכל זאת, הוא שנון ומהנה, וממחיש את היכולת שלו להחדיר קצת עסיסיות באמריקה הפוריטנית, רגע לפני שמהפכת הסיקסטיז תוליד בה לפחות זמנית דור משוחרר יותר.

הסאטירה הפוליטית האפלה שבה חזר ווילדר לכור מחצבתו שבאירופה. מרלן דיטריך מככבת כזמרת קברטים גרמנית, והתוצאה חושפת את עוצמת השיניים שהיו לווילדר ואת הכוח שהיה לנשיכות שלו, אם כי זה לא אחד מסרטיו הטובים.

המחווה לבילי ווילדר מתחילה היום (ראשון) ותתקיים בסינמטקים של תל אביב, ירושלים, חיפה, הרצליה וחולון במשך החודש. פרטים מלאים ראו באתרים הרשמיים של הסינמטקים.