ה"מעושרות", וזאת כבר ראינו, אוהבות צעצועים; כל מיני צעצועים ורצוי שיהיו יקרים כמו ענקי יהלומים, נעליים משובצות עלעלי זהב, שנדלירים מקריסטל - אתם מבינים את הכיוון. אבל אפילו יותר שווה מצעצועים יקרים זה צעצועים אקזוטיים, כאלו שהם וואן-פיס ואין לאף אחת אחרת. כבר כמה שבועות אנו צופים ב"מעושרות" המונהגות ביד רמה וטונים רצחניים על ידי ניקול ראידמן, מתכננות את הקנייה של פסל מחווה לגלעד שליט, כאשר זה היה עדיין בשביו. ראידמן שכנעה-אילצה את חברותיה לקחת חלק בקניית הפסל, וכאשר אתי סירבה להשתתף היא הוחרמה על ידה. זה כבר חדשות ישנות, ושמענו על כך בלי סוף.
אבל אל תטעו הצעצוע היקר הוא לא הפסל, הצעצוע עליו רבות ניקול ואתי ראש בראש כשתי ילדות צווחניות בגן, הוא גלעד שליט עצמו. או מדויק יותר הדימוי של השבוי הצעיר והתמים, ומי מהן אוהבת אותו יותר, מלבישה אותו בבגדי הבובה היפים ביותר, ומשחקות איתו הכי יפה עד שיימאס להן ויעברו לצעצוע חדש. בכל זאת המעושרות משתעממות מהר.
כאשר השתיים נפגשו ראש בראש במאהל התמיכה שאוייש על ידי משפחת שליט בירושלים, התחיל קאט פייט לא ייאמן ופתטי, שעיקרו היה בעצם של מי הוא הצעצוע גלעד שליט יותר של ניקול או יותר של אתי. סצינת הצרחות המרהיבה בכיעורה הבהירה גם למי שעדיין חשב שמדובר במטרה היקרה ללבן, שלא מדובר באף אחד אחר מלבדן ראידמן צרחה כאחוזת דיבוק "זה כאילו היא ירקה לי לפנים!". גלעד שמ?לעד, זהו שיר שכל מילותיו הן "אני אני אני אני"; ולמי שעוד נשאר ספק, ראידמן הוסיפה והחרתה - "נלחמתי בשביל זה, זה היה שלי!". ברור. ככלות הכל מדובר בך.
הפרק שלפני כן, שהתכתב מבלי להתכוון עם זה של אמש, היה ניסיון מאולץ לעמת את ה"מעושרות" עם האמת או האג'נדה שלהן, כאשר אורנה בן דור, יוצרת הסדרה, שאלה אותן את השאלות הקשות לכאורה. מה עמדתן לגבי כסף? יחליפו אותו תמורת אהבה. אהמ.. בערך, לא ממש. ולמה להן בכלל להתנצל, התרעמו כולן, הרי פאן לי. כך, כל שאלה על מותגים, מחאה חברתית, קריטריונים לבן זוג וכיוצא באלו נתקלה בנסיון לייצר איזו מהות שחסרה כל כך ל"מעושרות", אבל בעצם מלבד ענבר שהקדישה מחשבה או שתיים לנושאים, כולן המשיכו למלמל את שיר ה"אני אני אני" הרגיל, הילדותי והמשעמם שלהן. אל תתנצלו על הכסף. התנצלו על האגוצנטריות.
ציטוטים נוצצים:
"זה ברור לי שהחתונה של זוס ושלי מלכדת נפשות ומחברת אהבות. זה ברור כאור השמש" (טלי סיני ריקליס, שחושבת שברור גם שבזכות החתונה גלעד שליט חזר).
"איפה אני פורקת את האורז? יש לך מזלגה, מגלזה, מזלגה?" (לאה שנירר יודעת שעברית זה לעניים)
"יבוא היום שגלעד יראה את הפסל" (ניקול ראידמן לא יודעת שגם אם זה יקרה, שליט לא יידע את נפשו מרוב שעמום)
"באת להראות שאת בנאדם? שאת לא איזה פוסטמה שחיה בסביון בלה לה לנד שלך?!" (אם ניקול ראידמן היתה יודעת מהי אירוניה זה היה מצחיק אותה גם)
"ריקוד הבטן שאני מכינה לו יחמם עוד יותר את האוויר שאני מכניסה לו לטוסיק ויעיף אותו לשמים" (טלי סיני ריקליס חושפת מה פשר הנפיחות הלא טבעית של זוס)
ושנירר היתה אומרת: