הג'וב" היא סדרת משטרה חדשה, אך להבדיל מסדרות משטרה אחרות, או מהנרמז משמה, היא אינה עוסקת כלל וכלל בעבודות שיטור או בילוש. ענייניו הפרטיים של הבלש מייק מק'ניל (הקומיקאי דניס לירי) הם-הם נושא הסדרה האמיתי. בתחילת כל פרק מוזכר כבדרך אגב הקייס עליו הוא אמור לעבוד, הוא מנסה להתחמק מלבצע אותו, ובכל מקרה פותר אותו או שוכח ממנו שלא לעיני המצלמה. מייק הוא שוטר, נשוי פלוס ילד פלוס מאהבת, שתיין ומכור למשככי כאבים. תאמינו או לא, אבל כל זה עוד משווק כסדרה קומית.
"הג'וב" סובלת מחוסר אחידות משווע. סקירה קצרה של שלושת הפרקים הראשונים ממחישה את הבעיה:
הפיילוט איום ונורא. מבלי להיכנס יותר מדי לפרטים אספר שכדי לגבות מחשוד הודאה הם הולכים לבית סבתו, מספרים לה שהוא מת, מקליטים אותה בוכה וצורחת, אומרים לו שהיא בחדר ליד ושעד שידבר הם יכו אותה ומשמיעים את ההקלטה עד שהוא נשבר ומודה ברצח.
אל תבכו זה קטע קומי.
הפרק השני מוצלח בהרבה. בנוסף לזה שיש לו איזה קו עלילתי, הוא מצליח אפילו לשעשע. ליז הארלי קופצת לביקור וכל תחנת המשטרה מוכת הסנוורים מתחילה לקרקר סביבה. הפעם זה דווקא מצחיק.
הפרק השלישי נכתב במיוחד בעבור קבוצת היעד של חובבי בדיחות הפלוצים. מייק אכל אוכל מקסיקני וחייב לחרבן בדחיפות. בשירותים הוא נלקח בן ערובה על ידי פושע נמלט ועושה הרבה פלוצים מסריחים.
הייתכן שזוהי סדרה שיש לצפות בה שבוע כן שבוע לא? רק הזמן יגיד. בינתיים אני ממליצה לראות את הפרק השני (ב-17 במרץ) ולחזור לרחרח אם יש התקדמות בעוד חודש.
* "הג'וב" משודרת בערוץ יס פלוס בימי ראשון בשעה 21:30
יום עסל, יום בסל
10.3.2002 / 9:48