מישהו עלול לומר: די, כבר אאוט לגמרי כל הקטע הזה של דור ה-X, ה-Y והתא מרבותא. הריקנות, הרוע, האלימות וחוסר התקווה.
אני: "ילד רע" מציג תמונת עולם קודרת, אבל הוא לא עושה את זה רק כחלק מהצהרה אופנתית. קחו את הטמטום האוניברסלי של גיל ההתבגרות, כשההורמונים משתוללים והבלבול גואה. תוסיפו לזה חיים בחור בארצות הברית, עם הורים טיפשים ואכזריים לא פחות, וקיבלתם ילדים רעים שמה שמניע אותם הם משחקי שליטה ונהייה אחר התנסויות וחוויות קצה מסוכנות. זה עדיין קורה, בכל מקום, גם אם לומר את זה כבר יצא מהאופנה. כשמדובר בשאלות מוסריות, הנהייה אחר השיק יכולה להיות דבר אווילי לחלוטין (בדיוק כפי שבמילאנו הכריזו השבוע: "פרוות שוב באופנה" כי זה כבר לא כל כך מגניב להתנגד לצייד בעלי חיים על סף הכחדה).
מישהו: אבל עם כל הסקס, העירום והקלוז-אפים החוזרים ונשנים על מבושיה של אלי וויליס (ביג'ו פיליפס. לשעבר דוגמנית הבית של קלווין קליין), "ילד רע" נראה יותר כמו כיסוי לסרט פורנו לא מוצלח במיוחד.
אני: אין שום דבר מחרמן בסקס הזה. מבחינה אלגורית זו הצגה של האמת במערומיה, ריאליזם גרוטסקי עם דגש על אברי גוף מוצנעים, רוק, קיא ודם. זה באמת לא סקס ארוטי, אלא סקס פורנוגרפי - הדמויות אינן מעוניינות בהנאה אלא בכוח ושליטה. למרות שהסרט לא מראה את זה באופן מוצהר, אין ספק שהסקס-מניאקיות של הילדים בסרט קשורה בלא מעט חינוך מעשי מהבית.
מישהו : גם העלילה מתקדמת כמו סרט פורנו - צפויה ומופרכת בו זמנית.
אני: נכון שיש לא מעט חורים בתסריט. אך נראה שהעלילה פה היא לא הדבר החשוב. יכול להיות שאם הבמאי לארי קלארק (kids) היה מוותר עליה מראש ועל כל ה"מבוסס על מקרה אמיתי", הסרט היה מוצלח יותר. היצירה שלו מחוספסת כמו הדמויות שלו. חורקת, לא מוסברת, לפעמים בנאלית ומטומטמת בעצמה. כצלם סטילס לשעבר הנקודה החזקה שלו היא בהצגת תמונת עולם קפואה, שטוחה, כמו חייהם של הגיבורים. תמונת העולם הזו מוכרת לו היטב, כמי שהיה מכור לסמים ובילה בשנות השבעים 19 חודשים בכלא על נסיון הריגה (גם כוכבי הסרט הם דרדקי הוליווד שמענטזים על הבמה מגיל 12 ונראה שחוויית ההתבגרות המזורזת איננה זרה להם). התמונה הקיצונית של קלארק איננה המציאות, אך היא פיסת מציאות.
"ילד רע" הוא מהנוקבים והקיצוניים שבסרטי הנגד - נגד אשליית החלום האמריקאי והאול-אמריקן פמילי. הסיפור שלו מציג את מאחורי הקלעים של הטיפוסים שמופיעים אצל ריקי לייק: "מיד אחרי הפרסומות - חבורת נערים שהחליטו לרצוח את החבר שלהם" (קודם לכן הופיעו סבתות שטיגנו את הנינים שלהן בשמן קיק), ונראה שהאומה האמריקאית חייבת לעולם עוד הרבה סרטים פסימיים וקיצוניים כדי לאזן את אלפי הגאלונים של גן העדן עלי אדמות עם ההפי-אנדינגס, שבהם הציפה את העולם בשנים הקודמות. "ילד רע" עושה את זה בגדול - הוא גיהנום אמיתי ואתם עלולים לצאת ממנו עם הרגשה ממש מחורבנת. מומלץ.
גיהנום
14.3.2002 / 9:44