ג'יפה

אחרי שבשנתיים האחרונות חווה הסאונד של הדיסקו האמריקאי את הרנסנס הגדול ביותר שלו מאז סוף שנות השבעים, הן מבחינת העניין הציבורי שהתבטא בהוצאה של אוספי דיסקו רבים וספרים המתעדים את ההיסטוריה של הדאנס (שהדיסקו הוא כמובן אחד ממרכיביו המרכזיים ביותר) והן מבחינת הפופולריות ברחבות הריקודים, נדמה שהגיע שעתו לחזור (כולל כל האביזרים הלטיניים) למקום ממנו בא, לפחות עד שתחלוף תחושת המיצוי שמתבטאת בעיקר בכך שאם עוד פעם נשמע מישהו אומר את המילה "גרובי", עוד נתחיל להתגעגע לאיפה הילד.

הזמניות הזאת והמיאוס הזריז נובעים בעיקר מהתחלופה המהירה שבתופעות התרבותיות שאנו מאמצים לעצמנו, ואין בזה שום דבר פסול – כמו שיחשבו אוהדים מסורים של להקה כמו פינק פלויד, שחושבים באופן שמרני שמשהו טוב נשאר לנצח – להפך, זה פשוט הופך את הדברים להרבה יותר מעניינים ודינמיים. אבל מה שתמיד קצת מעצבן במוזיקה שנוהגת לצאת ולהיכנס בשערי הטרנד הוא שלעד יישארו אנשים שנותרים מאחור גם כשהגיע הזמן לשאת את הדגל הבא, והדבר מעצבן כפליים כשמדובר בדימיטרי פרום פריז, האיש שרק לפני חמש שנים היה שיא האנינות והסטייל, והיום הוא עוד טרמפיסט על צליל רטרו שחווה עכשיו את רגעיו האחרונים באופנה החמקמקה (נכון לרגע זה, כמובן).

אחרי אלבום הסולו שלו, “Sacrebleu”, שהיה נפלא לתקופתו והיום הוא נפלא הרבה פחות, אחרי סט מצוין בסדרת “Mixmag”, שהיום גם הוא כבר לא כל כך מצוין, אחרי אוסף קטעי הדיסקו הנדירים “Disco Forever” שפספס את מהותו האמיתית של הדיסקו המחתרתי באותן שנים (בעיקר בגלל בחירות לא ממש טובות), אחרי “A Night At The Playboy Mansion”, שהיה אוסף בינוני של אקזוטיקת דיסקו, מגיע החלק השני, “After The Playboy Mansion”, והוא, באופן די צפוי יש לומר, סתמי ברמות הסתמיות ביותר. דיסק סט כפול הפועל תחת התמה המוכרת של הרבה דיסקו ישן, האוס ווקאלי ולאטינו שטיק בלי בעיות.

יש כמה שירים יפים, זה נכון - “Twilight” של מייז, “Seasons of Love” של בלייז שתמיד הולך, “That`s the Way Love Is” של טן-סיטי שהוא קלאסיקה מובנת מאליה, “Nyce & Slo” של ליל' לואיס, וזהו בערך. כל השאר הם קטעים (ועוד קטעים משעממים מסוגם) שבמטחנה של דימיטרי נבלעים האחד בשני. כך שנאמר: שמענו את כל זה כבר אלף פעמים, למה אנחנו צריכים את הפעם האלף ואחת? ובמיוחד כשבמחסנית מונחים לנו כמה תותים הרבה יותר טעימים. אבל, כאמור, בארוחה מחוממת עסקינן.