עלה לשוקי

יפה לה, דווקא, לזהבה. עכשיו – אולי מבלי דעת – היא באמת ראויה לשמה: זהבה. זהבית. גולדי. ובטוויסט פוליטי – גולדה. הארכטיפים התרבותיים של היופי בעידן הצרכנות הממותגת, היו מאז ומעולם זהובים. מישהו פעם שמע את ג'ין הארלו מבקשת רק טיפת מזל? ומה עם גווינת', איך העולם היה מסתדר בלי שערות הלחיים המצהיבות שלה? אבל הטרנד, האיפון האלים שמבצעים כהי הפיגמנטים בעצמם – רק כדי ל"ראות איך זה", ואולי כחלק מתעשיית השבבים הפורנוגרפית – הופך להיות מעט ביזארי עבורי. וגם טיפהל'ה מעציב.

זה דבר אחד לעשות דואט עם דנה ברגר – כסוג של סטייטמנט חברתי/תרבותי, יותר מאשר פוליטי – ולעשות החלקה ותיסוף לשיער, כולל עיבודים מפנקים וקריצה לסי אנד סאן יותר מאשר לים תיכוני, ודבר אחר (לגמרי) לצבוע לבלונד אילנית ולהצטלם עם זה לקאבר של האלבום החדש. אפילו שיפה לה. אפילו שזהבה בן היא אישה יפה ואחת המבצעות הכי אמינות שאפשר למצוא בתוך יער ה"תעמדי ככה, בבקשה" של מערכת היחצון ההמונית של תעשיית התרבות. אבל עם כל הפרגון, למישהו כאן הייתה בעיית נוכחות רצינית בשיעור "מודעות עצמית".

משום שזהבה, כן, בן, יצאה מזמן מחוץ לטווח ידם הארוכה של מעצבי הסטייל ומפיקי הטעם. עבור רבים, בן היא ה-נציגה של אותו צד של המפה, שאיך לומר זאת מבלי להישמע אביהו מדינה – קופח במקצת. ועד שקמה זהבה בן כאריזמטית שכזו – אחת שאפילו "כנסיית השכל" עושה לה קאבר שהוא כולו מחווה ואהבה למקומה בתשבץ החברתי שלנו – מישהו דוחף לה "אינדולה" בלונד לידיים ואומר לה, "תחפפי". למה?

ולמה זה אף פעם לא הפוך? למה אף פעם לא תראה את דנה ברגר נכנסת למכון שיזוף אראונד דה קלוק, דופקת בפרמננט השחרחר ומשחימה את השפתיים? למה זה תמיד להיפך? למה לא תראה אף פעם את בריטני במחווה למארי ג'יי בלייג', אבל תראה את הסיסטא הכי פאנקית בסביבה, מביאה אותה בלוק אלייק היידי קלום? ולמה זה שהתרבות מנציחה את הבנאליות של "צהוב הוא טוב" ו"שחור לא כדאי לזכור"? למה זה שמייקל ג'קסון, אתם יודעים? ולמה זה שדניס רודמן הופך לסמל סקס, אחרי שהוא מחמצן סטייל ווסלי סנייפס? דמולישן מן? זהבה בן!

נחזור לזהבה, שאולי אינה מבינה, מה המסר שהיא שולחת לאוויר העולם – עם איפור חדר המתים הזה והצלליות סטייל גרייס קלי שציירו לה מתחת לעיניים. היא שומטת את הקרקע מתחת לרגליים של כל היפות-יפות בעור שחום, מרמזת שיפה יותר להיות צבועה בצהוב, יותר אמצע הדרך, יותר גלגל"צ להיות בלונדיני, כי מי שטיפה יותר כהה מאורלי ויינרמן, יכול להצליח על הציר שדרות-שלומי, מקסימום. ואין דבר מופרך מזה.

זהבה צריכה את ההשתכנזות הזאת כמו שפרינס היה צריך את הסימן ליד השם. באיזשהו שלב, הבנאדם מאבד מגע עם המציאות, מגע עם עצמו, עם המוזיקה הטובה שעשה ועם הסיבה שלשמה מישהו/כל אחד עולה על במה ומבקש את רשות הדיבור, כדי להראות לעולם את עצמו. לא שקופית חסות. את העצמי האמיתי שלנו. והעצמי האמיתי שלך, זהבה, זה הקודם, היה הרבה יותר יפה.