עוף גוזל

אתמול הגיעה אלינו פתאום העונה החמישית, ו"דוסון קריק" מגלה אריכות ימים מופלגת שעם עוד קצת התמדה יכולה להגיע לפרופורציות בוורליות בהחלט. בינתיים, בכל אופן, החבר'ה השנונים והארטיקולרים של "דוסון" הגיעו רק לקולג' (הישג סטנדרטי בשביל סדרת נוער, חכו חכו עד שהם יסיימו את הקולג', ודוסון ופייסי יפתחו חברת הפקה עצמאית כתשובה למקומון של סטיב וברנדון, ואילו ג'ואי וג'ן ייכנסו לעסקי החנוונות בתשובה לבוטיק של קלי ודונה).

המעבר לקולג', עבור חובבי סדרות נוער, הוא אף פעם לא פשוט, היות והעונה האחרונה בתיכון תמיד מלווה בחרדות הולכות וגוברות לגבי תוכניות ההשכלה הגבוהה של כל הדמויות. כידוע, החברה האמריקאית נוהגת לפזר את נעריה המתבגרים בכל קצוות היבשת למען החוויה הקולג'ית המושלמת, שמבוססת על הרבה בירה וזיונים שמתאפשרים בזכות המרחק הפיזי והמנטלי של תלמיד הקולג' הממוצע מהוריו, עיר מולדתו, חבריו, מקורביו וכל מי שעוד זוכר אותו מרטיב את מכנסיו בגן. בחיים האמיתיים זה עוד פשוט, הבעיה מתחילה בטלוויזיה, שכן סדרות נוער צריכות להכניס את כל האלמנטים האלה לחיי הקמפוס של גיבוריו מבלי לפרק את החבילה שלמענה הצופים מתאחדים מדי שבוע מול המסך, שזה עניין תסריטאי די מסובך.

אך כמו שב"באפי" התגברו על המכשול הזה לגמרי לא רע (למה שווילו תממש את הפוטנציאל האקדמי שלה באוניברסיטה טובה בניו-אינגלנד אם היא יכולה להישאר קרוב לבית ולעזור לחברתה להילחם בעוד כמה ערפדים כפי שהיא במילא עשתה כל התיכון?), גם ב"דוסון" המעבר מהתיכון לקולג' עבר חלק. מבחינת הצופים, זאת אומרת. מבחינת הדמויות שום דבר לא עובר חלק (קחו לדוגמה את הנשיקה ההיסטורית של ג'ואי ודוסון בפרק האחרון של העונה הקודמת), אחרת לא היה להם מה לנתח שעות על גבי שעות במשפטים הארוכים האלה שלהם.

הפרק הראשון של העונה החדשה נפתח כמו שכל עונה של "דוסון", שלא לומר כל פרק של "דוסון", נפתח – ברגע מכונן, מרגש מאוד וגדול מהחיים שייחרט בזכרון לנצח נצחים. הפעם הרגע הזה קרה לג'ואי, שהמרצה הנערץ שלה בוורת'ינגטון (בעיקר בשל חתיכותו המוצהרת, אבל בכל אופן), פרופסור וויילדר, הודיע לה בתום השיעור שהיא נועדה להיות סופרת ועל כן העינוי שלה רק מתחיל. אין ספק שג'ואי תצטט את הרגע הזה בכל ראיון שהיא תעניק אחרי פרסום ספרה הראשון. גם ל"דוסון", שקיבל ג'וב כמתמחה באולפן הוליוודי, קרה משהו דומה בהמשך הפרק, כשהש"ג האדיב בכניסה לאולפן הזהיר אותו, בכפל משמעות דרמטי: "תנסה לא ללכת לאיבוד שם בפנים", ואחר כך שוב (שוב!) כשבמאי בריטי מניאק אמר לו בציניות, "ברוך הבא להוליווד".

מדהים איך שגם ג'ואי וגם דוסון שמעו על הפרק הראשון בדיוק את מה שהם היו צריכים לשמוע כדי להתחיל את הפרק החדש הזה של חייהם: זה לא יהיה קל, בטח שלא, אבל בסוף הם יגשימו את חלומותיהם. דברים כאלה לא שומעים כל יום, חוץ מבפרקים של "דוסון קריק" כמובן. חוץ מזה נרשמו אתמול עוד שלל התחלות חדשות, כגון הרוקר השרמנטי שג'ן פגשה במסיבה, השותפה השרמוטה הרגישה החדשה של ג'ואי, המעריץ עם הפוני של ג'ואי, חזרתו של פייסי (שב-מק-רה החליט לעגון בנמל בבוסטון ולא בקייפסייד) וכו' וכו'. הפרק הראשון היה מרגש, וכשמדובר ב"דוסון קריק", מרגש זה משהו שבהחלט אפשר לסמוך עליו.


* "דוסון קריק" משודרת בערוץ 3 בימי שני ב-21:15