דוגיטוס סטייל

יש את הקו הזה שמפריד בין סרטי נעורים לסרטי התבגרות. סרטי הנעורים, שפרחו באייטיז, ובשנים האחרונות חוסים תחת המטריה המפוקפקת של "אמריקן פאי", הם מטבעם להיטים קופתיים. סרטי התבגרות הם נדירים פי כמה, בעיקר כי ההתחייבות היא לא רק לתיעוד משובות הנעורים, אלא גם לאיזו תובנה חדשה ומפתיעה, אמירה אמיתית. וכל זה בתשעים דקות.

הבמאי המקסיקני אלפונסו קוארון ("תקוות גדולות") עומד במשימה בהצלחה. הוא פורש בפנינו משולש אירוטי בין חוליו, טנוץ' ולואיסה, שני נערים בני 17 ואשה נשואה המתקרבת לשלושים, היוצאים לטיול ברחבי מקסיקו. במהלך המסע, ככל שאנחנו לומדים להכיר את הדמויות, אנחנו מתוודעים לרוח הנעורים, על כל קסמה ואיוולתה. בקלילות טבעית וכמעט דוקומנטרית מצליח הבמאי לגרום לצופים לראות בחוליו וטנוץ' הרבה מאווירת התיכון בו למדו בעצמם. משהו כלל עולמי וגורף שתקף לנערים ונערות בכל מקום.

יש סרטים שקמים ונופלים על ליהוק. זהו בהחלט אחד מהם. דמותה של לואיסה היא המייקר או הברייקר של כל הסיפור. היא לא יכולה להיות ממש יפה ומושלמת אבל היא חייבת לשדר משהו סקסי ומסקרן, משהו גבולי והפכפך, חזק אך שביר. ליהוק של, נאמר, קמרון דיאז היה הופך את הסרט ל"אסקימו לימון". השחקנית הספרדיה מריבל ורדו עומדת בדרישות המחמירות בהצלחה. עם שיניים קצת בולטות השולחות חיוכים כובשים בכל הזדמנות, פנים צרות וגוף חינני למדי, מצליחה ורדו להשתלט על שני הנערים ועל הצופים איתם. יש בה משהו, בבחורה הזו, שגורם לך להאמין שהיא באמת היתה עלולה להיענות לשני ילדים שמנסים להתחיל איתה ולנסוע איתם לשבוע.

בהרבה מקומות כתבו שהסרט "לא מפחד מהמיניות שלו", ואכן, המון טוסיקים חשופים ועוד כל מיני חוצים את המסך. אבל זה לא עירום בסגנון "תראו איזה מגניבים אנחנו" שאופייני להרבה במאים צעירים. כאן הכל בקז'ואל – העירום הפרונטלי לא מאולץ או זועק מן המסך אלא פשוט מהווה חלק מאפיון הדמויות ומההרגשה של "להיות שם". יותר מהרגשה של מציצנות זוכה הצופה לתקן של חבר מן המניין בקבוצה.

על הצילום אחראי עמנואל לובזקי ("סליפי הולו", "כמו מים לשוקולד", "עלי"), חברו לאוניברסיטה של קוארון. את התסריט המרענן כתב הבמאי יחד עם אחיו קרלוס בהשראת השיר “Watermelon in Easter Hay” של פראנק זאפה. ובכל אופן, ההצלחה הגדולה ביותר של הסרט היא האווירה השמחה שהוא משרה. באמת באמת כיף לראות אותו. זה סרט מצחיק ומהנה שגם מצליח להיות סרט התבגרות אמיתי. אל תתנו לשם "ואת אמא שלך גם" לעצור אתכם.