לאלקטריק סופט פרייד (Electric Soft Parade) נפלה הזכות להקליט את אלבום הבכורה הכי משמעותי של 2002, כך לפחות טוענים ב-NME. האמת היא שזה לא בדיוק אלבום בכורה, בהתחשב בעובדה שהאחים אלכס וטום ווייט הספיקו להקליט כבר שלושה תקליטים במימון עצמי, תחת השם Feltro Media, לפני שהוחתמו בלייבל העצמאי DB רקורדס. והם עדיין טינאייג'רים. האם יש להם חצ'קונים על התחת?
כמו הווייט סטרייפס, להקת-משפחה אחרת עם שלט "ווייט" על דלת הבית, גם הסופט פרייד מורכבים ממתופף וגיטריסט. כותב השירים והמתופף הוא טום בן ה-17, הגיטריסט והזמר הוא אלכס בן ה-19. טווח הגילאים וקרבת הדם מעלה קונוטציות ביזאריות כמו סילברצ'ייר או הנסון שמתפוגגות די מהר. למזליקו מסתבר כי שני האחוקים האלה יודעים לעשות מה שעושים, לפחות במובן של לכתוב שירים עם מלודיות על הכיפאק, להרים הפקה מספיק מעניינת ולהעלות במעט את המורל הלאומי.
כי למרות שבהמשך צפויות כמה נפילות, תחילת 2002 באמת עושה טוב לרוק. עם "Holes in the Wall", אלבום הבכורה של הסופט פרייד, הגיטרה הבריטית ממשיכה לנסוק מעלה. הם מושווים בתכיפות לפאזה המלוכלכת (והיותר טובה) של סופרגראס. הם מעידים על עצמם כי הם מעריצים של אש ודה שארלטנס. אני יכול לנחש שגם פול מקרטני הוא סוג של תחנת תרבות אצלם. כן חברים, הפוסט בריט-פופ הופך להיות כיפי מיום ליום, ואם אתם בעניין של תמהיל אינדי-מסחרי שכזה פשוט תיכנסו. הרחצה (בעירום מלא וכובעי ים) מותרת גם למאזיני בלק רבל מוטורסייקל קלאב.
ואחרי שבדקתי את העניין ביסודיות הגעתי למסקנה שהנאה היא המילה כאן, או שלפחות המילה כאן היא הנאה, והאלבום הזה נהנה מפתיחה חלומית של שלושה שירים נהדרים, שאם אני אכתוב את השמות של שלושתם זה בטח יבלבל פה את השורות. אז נציין אחד מהם, "Empty at the End" - הורידו אותו לנסיעת מבחן.
הבעיה היחידה היא שאחרי הפתיחה החלומית, האלבום הזה הולך קצת לנוח עם כמה שירים פחות סוחפים בהתנהלותם. זה היה הכי זהיר שהייתי יכול לסייג את עצמי, אבל זה (כל כך) נכון. התקליט של הסופט פרייד מעט שוקע במרכז, אבל הוא עדיין אחלה של תירוץ להתמכר לסיכון וללכת לקניון. חוץ מזה, זה אלבום בכורה, ואתם יודעים מה אומרים על אלבומי בכורה (אבל מה אתם אומרים על הצערת מפת הרוקנרול? זה טוב או רע? על פניו, נדמה שהסוגיה קלה כחלה קלה פרוסה - המגמה היא טובה, מעולה ומוצדקת, למרות תופעות מבהילות בסגנון של סטארסיילור. בסופו של דבר, לי נדמה כי הבוסר מנצח את העובש, הפרחחים מנצחים את האברכים וכו', אבל גם אם אני טועה - דיינו).
על הכיף כיפאק
31.3.2002 / 13:58