וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

פילדלפיה ביץ'

11.4.2002 / 10:53

ניסן שור מעדכן כי ג'אגואר רייט היא השם הכי חם של עונת האר נ' בי הנוכחית

בעוד שבערים כמו תל אביב וג'נין אין שום סיכוי לקיים חיי תרבות שפויים ונאותים –
באחת מתים מפחד ולפעמים מפיגועים ואילו בשנייה מתים כי גנרל מטורף אחד וכמה פוליטיקאים שנמצאים בדרגה כזו או אחרת של סניליות לאומנית החליטו לאבד את המצפון האנושי שלהם לתפארת מדינת ישראל – הרי שבעיר כמו פילדלפיה חוגגים את החופש האנושי שבלהיות יצירתי. ואיזה כיף להם. פילדלפיה חווה כרגע את הרנסנס המדובר והאינטנסיבי של הסול החדש, וכל מה שיוצא משם ראוי למיטב הסופרלטיבים. מה שנקרא, הארץ המובטחת – הדבר האמיתי.

הצאצאית הטרייה ביותר למשפחת הסול המפוארת הזאת (שכוללת את הרוטס, ג'יל סקוט, בילאל, אורסולה ראקר ומיוזיק סולצ'יילד) היא ג'אגואר רייט (Jaguar Wright), זמרת בת 24 שרק לפני כמה רגעים שרה קולות רקע באנפלאגד של ג'יי-זי והתארחה בתקליט האחרון של פמי קוטי, וכבר מתמקמת, עם צאת אלבום הבכורה שלה, “Denials Delusions and Decisions”, בתור השם הכי חם של עונת האר נ' בי הנוכחית.

נתוני הפתיחה שלה מרשימים לאללה – היא בת טיפוחיהם של הרוטס (שגילו, שיתפו והביאו אותה איתם לפזם אצל ג'י-זי); את האלבום שלה הפיקו, בין השאר, אהמיר uestlove?” תומפסון (המתופף של הרוטס והאיש שהכי בוחש בכל עסקי הסול החדש בפילדלפיה) ומפיק הנשמה העולה ויקטר דופליקס, ומתארחים בו Black Thought (עוד אחד מהרוטס, וראפר מצוין בפני עצמו) והנשוימה בילאל.

מכיוון שאת ג'אגואר רייט ניתן לשים באופן האסוציאטיבי המיידי בשורה אחת עם זמרות כמו אנג'י סטון, ג'יל סקוט ואריקה באדו, הרי שהיא גם נמצאת בבעיה – פחות מאלבום מופת לא יתקבל בעין יפה. רייט מקפצת בין כמה אזורים המשאירים לה רשת ביטחון. מצד אחד יש לה הפוטנציאל הווקאלי והיצירתי (היא כותבת את מרבית שיריה) להפוך לג'יל סקוט הבאה, ולראיה הדואט הנהדר שלה עם בילאל ובלדת המחץ האינטימית “I Need And Want You”, ומצד שני יש לה כל המניירות – השיק השרמוטי החתולי, האר נ' בי המסחרי ופרצוף הריץ' ביץ' עם עצירות – שעשויות להקריץ ממנה את המרי ג'יי בלייג' החדשה של אמריקה. היא נשמעת כמו סקוט, מסלסלת כמו בלייג' ולמדה היטב את העינטוזים הקלאסיים של צ'אקה קאהן ופטי לאבל (שאת להיט הפילי-סאונד שלה “Love Need And Want You” היא מבצעת כאן מחדש).

ג'אגואר רייט מרגישה באלבום הזה יותר מדי פעמים כמו גירסת כיסוי ל-“Who Is Jill Scott?” ו-“Mahogany Soul” של סקוט וסטון (בהגשה ובסגנון), אבל התחושה הכללית היא שהיא תגדל להיות אחת שפאף דאדי יפתח על בטוח. או דיאנג'לו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully