סצינת האלקטרו הגרמנית, שגווניה השונים מתרכזים בשני הלייבלים המקומיים קיטי-יו הברלינאי ואינטרנשיונל די.ג'יי ג'יגולוס ממינכן הספיקה כבר להימאס על הבון-טון האנדרגראונדי וכל אותן אליטות שעד לפני שישה חודשים ליקקו את הדילדו הוורוד של פיצ'ז בהנאה מוחצנת. ומבחינתם זה הזמן, כמובן, לחדור ללב המיינסטרים. גיחה מזדמנת של מיס קיטן באם.טי.וי זה בהחלט לא מספיק, לכן הוציאו שני הלייבלים במקביל דיסקי אוסף, כל אחד עמוס בשמות הלוהטים ביותר של הלייבל המדובר, בתקווה לשכנע את ההמונים להצטרף למסיבה הכי חמה של השנה שעברה.
הטקטיקה ששני הלייבלים נקטו למטרה זו היא שונה במעט: קיטי-יו (הלייבל הפלצני והמתחכם מבין השניים) מציע סמפלר מוזל בעיצוב מינימליסטי הכולל 12 קטעים של הלייבל בשם Kitty-Yo Int. 2002.02, בעוד שאינטרנשיונל די.ג'יי ג'יגולוס (הלייבל הקלאבי בין השניים) מציע דיסק-מיקס בשם "אמריקן ג'יגולו" בו נתנו לדי.ג'יי טיגה (אלקטרונאי בכיר בסצינה הקנדית, שהרבה יותר דומה לניר הוד מאשר לריצ'רד גיר) לבחור ולמקסס יחדיו 25 קטעים.
הקטע הראשון באוסף של קיטי-יו נפתח במילים "שטרונגולים גדולים זה כל מה שאני רואה, אבל עדיין המנוש שלך מפתיע אותי", בפיו של טיילור סאבי, ואפשר לומר שהמילים הללו נותנות את הטון לשני האוספים, העמוסים בזיוניוני הדרך של שלל גרמנים ובעיקר של המהגרים האינטרנציונליים המתלהבים לערי גרמניה הגדולות, שסוף-סוף מצאו מקום בו יוכלו לנבל את הפה מבלי שאמא תתלונן. מפיצ'ז השרמוטה הראשית של קיטי-יו, עד מיס קיטין הפאם-פטאל של ג'יגולו, כולם בסצינה (חוץ ממקסימיליאן הקר) אוהבים לפלפל את הניאו-אלקטרו-חנטריש שלהם במלמולים גסים של גברים עם קולות נמוכים, לחישות של חתלתולות מין עם מבטאים אירופאים זרים ונביחות מלוכלכות של נשים חזקות וחרמניות שלא מגלחות את בית השחי. זה המשותף לשני הלייבלים ולשני האוספים. מלבד זאת, אין הרבה דמיון.
האוסף של קיטי-יו הוא שעמומון צפוי, המכיל את כל החשודים הרגילים: גונזלס ופיצ'ז הנודניק והנודניקית המובילים של העולים היהודים-קנדיים שבאו להביא אותה בפרפורמנס דקדנטי בברלין; מקסימיליאן הקר הענוגצ'יק; לאוב, האלקטרונאים האבסטרקטים הגרמנים; רז או'הארה הדני וכו', כשהיחידים שמתעלים גבוה מעל לכל השאר הם הג'ינס טים, שלמרבה הצער לא מיוצגים כאן על ידי להיטם Keine Melodien, אבל לא נורא. האוסף של ג'יגולו מספק כמה מהלהיטים הגדולים של הלייבל, כמו "פראנק סינטרה" של מיס קיטין ודה האקר (שמילותיו מזכירות באופן חשוד את מילות שיר הפתיחה של "לימוזינה" של גיל ריבה), Emerge של פישרספונר, I`m a Disco Dancer המצוין של כריסטופר יוסט והשלאגר הגדול מכולם: Sunglasses At Night של טיגה בעצמו ביחד עם זינתריוס. לתוך המיקס מוסיף טיגה גם הופעות אורח חינניות של קלאסיקות של כמה מהאנשים שבזכותם הגענו עד הלום - טאקסידומון, מארק אלמונד וג'ף מילס - ומלביש על הכל אווירה טכנואידית רווית פצפוצים.
סליחה, אדוני, אתה דורך על פצפוץ
16.4.2002 / 9:25