סטיבן קינג: הציפורים ב"חמסין וציפורים משוגעות" סתם חנונות

ראשית לכל, בתגובה להערתו של אחד הקוראים מרשימה קודמת, Stephen, מבטאים סטיבן ולא סטפן. אמנם כמה מהספרים המוקדמים של קינג שתורגמו לעברית התעקשו על היצמדות פונטית לצירוף האותיות לצליל, אולם התעלמו מהעובדה הפשוטה שהאמריקאים מכנים אותו סטיבן, הבריטים מכנים אותו סטיבן וראוי שגם אנחנו. הוצאת "מודן", על כל פנים, התעדכנה.

שנית, גם זה סוג של אסקפיזם. יש שמבכרים ספיישל סנדרה רינגלר מתלבשת על דודי בלסר אצל אורנה דץ, יש שכוסית הברנדי שלהם היא ערוצי ספורט אתגרי, ויש שהאלטרנטיבה שלהם לפחד הלאומי, הקולקטיבי, המצמית, הוא פחדים של אחרים. "לוכד החלומות", החדש של סטיבן קינג – אם יש מי שעדיין לא נתקל בפועלו של האיש – הוא מותחן במסורת הישנה והטובה שלו, דרמה עוצרת נשימה על רקע מאורעות על טבעיים, והפעם - מחווה ל"נוסע השמיני" ול"איש הגשם" בכריכה אחת. סבלנות.

ג'ונסי, פיט, הנרי וביוור, ארבעה חברים טובים עוד מימי התיכון, חולקים אירוע מכונן משותף (הצלתו של דאדיץ, נער אוטיסט, מהתעללות קבוצתית) וכמה תכונות על גבול הביזאר. ג'ונסי (פרופ' באוניברסיטה), קורא מחשבות; לפיט – סוחר מכוניות שרצה להיות ניל ארמסטרונג – יש יכולת לראות חזיונות נבואיים; הנרי – פסיכיאטר בעל נטיות אובדניות – רואה את הנולד, בלי טובות מאבינו שבשמים; והליצן שבחבורה, ביוור, הוא גם הקומדיאנט וגם הדבק שמאחד את כל הארבעה. תפקידו של דאדיץ, האוטיסט, הוא לשמש שנאי של כוחותיהם ומעין מדיום לעולם שמעבר.

המפגש השנתי של הארבעה מתקיים בבקתה, ביערות. שם, נקרים בדרכם גבר ואישה, הלומי רעם, ממלמלים מלמולים בלתי מוסברים על תופעות בלתי מוסברות, כשברקע, כל העת, אורות מוזרים מרצדים בשמים. עולה כי הזר הפך לפונדקאי עבור יצור איום המקנן בתוכו. כשזה בוקע ממנו הוא מתחיל במסע של הרג ואימה שמצליח – כדרכו של קינג – להותיר את הקורא מבועת, מאויים ובעיקר קרוב מאוד אל ההתרחשויות. קינג יודע לטוות מתח בקצב איטי ומתפתל, כאילו היה תסריטאי, ואז להכות במכה נוראה, תיאור מעורר פלצות של מוות אכזרי או אלימות הרסנית אחרית.

ידידינו – שעם חלוף העמודים יתמעט מספרם – נאלצים להתייצב מול אותו אופל מסתורי ונורא, כשהפתרון לקושיה מצוי בעברם המשותף ובאותו "לוכד חלומות", שאם נסגיר את זהותו ואת תפקידו נחטא בספוילריות. נאמר רק שקינג בורך בכשרון בלתי מבוטל לרקום עלילה מפותלת, רבת מרכיבים והתרחשויות, לסבכה ולקושרה ואז להתירה במחול שיטתי של סדר לוגי וקשירת קצוות.

זה זמן שכותב שורות אלה מהלל את פועלם של המקצוענים האמונים על ז'אנר הכתיבה הקולחת, המהודקת והעניינית, ההופכת את חוויית הקריאה לשוטפת ומרתקת. קינג הוא מהבולטים בחבורה, אולם מימד האימה והפלצות, כמו גם שילוב המוטיבים העל טבעיים ביצירותיו, הופך אותו למורכב ומעניין יותר מבחינה סגנונית. "לוכד החלומות", אשר מגיע לאחר ניסיונות של קינג ליצור רומן אינטראקטיבי באינטרנט, כמו גם הרהורים בקול רם על פרישה, לצד תאונת הדרכים המסתורית בה נפגע, הוא הוכחה לכך שכוחו של האיש עדיין במותניו. וטוב שכך. עוד נכונו לנו סיוטים לא מעטים באדיבותו.

וברוח הימים, תרומתו של קינג לשיקוף וניסוח "המצב" אצלנו, מפתיעה ומוזרה. לארבעה מעין סיסמא משותפת, מימרה המורכבת מראשי תיבות שתכליתה ייצוג של הפילוסופיה הבסיסית שלהם, בני המעמד הבינוני המאוכזב והבלתי מסופק מהחיים באמריקה: אחי"א. צירוף האותיות מסתיר את המשפט "אותו חרא, יום אחר". ואם זה לא סטיקר לתאר במדויק את מצבנו, אני לא יודע מה כן.