צינה דיזנגוף: "מתה על הראש של צינו"

לכו לראות את "צלמניה בתל אביב"! זאת תערוכה מקסימה ומרגשת בפשטותה. יש בה משהו בסיסי ותמים, נקי מיומרות וחף מציניות. הצלם רודי ויסנשטין תיעד את החלום הציוני בהתהוותו, עד לפרט הקטן ביותר: מהצילום ההיסטורי של הכרזת המדינה ועד לחנוכת הסופרמרקט הראשון ברחוב בן יהודה. ממצעדי האחד במאי ועד לתצוגות האופנה של הבורגנות התל אביבית הזעירה. מהמובטלים בלשכת העבודה ועד לשטפונות הראשונים בשכונת התקווה. מהגמלים שעל החוף ועד לשלג המופלא בדיזנגוף. כמו הצילום הידוע של הפועלים שאוכלים ארוחת בוקר על פיגומי האמפייר סטייט בילדינג, הצילומים האלה הם מיינסטרים תיעודי, משהו שכל עיר חייבת לעצמה.

ויסנשטין מעולם לא ראה בעצמו אמן, אלא צלם מקצועי שעבד עבור הממסד. בצילומים שלו יש צניעות גדולה. הוא לא הציב את עצמו במרכז, הוא לא הביע עמדה או ביקורת באופן גלוי, הוא לא השתעשע באקספרימנטים אמנותיים. הוא צפה מהצד ותיעד מתוך תחושת שליחות. מרוחק, לא מתערב, מלא כבוד למצולמים, בין אם אלו אנשים או נופים. אבל למרות הממלכתיות הנקיה והאסתטית, אפשר למצוא בצילומים שלו גם נגיעה אישית. רואים שהתיעוד האובססיבי לא היה רק חובה ממסדית, אלא פעולה שבאה מאהבה למקום ולאנשים. היתה לו עדינות של צלם אירופאי עניו, בלי שמץ של חוצפה ישראלית.

מעבר לנוסטלגיה הקולקטיבית, כל אחד יכול למצוא בתערוכה חיבור לתל אביב הקטנה והפרטית שלו. כמה יפה היתה העיר הלבנה. יש פינות רחוב מוכרות ששרדו, יש מקומות שנמחקו, אבל משהו בסיסי באנרגיה של תל אביב נשאר ללא שינוי. הצילומים הישנים חושפים את החוטים הדקים שמחברים אותנו לכאן, מאחים את הפאזל הכאוטי של העבר וההווה. כמו שורשים עדינים, הם יוצרים מעין עקרון רצף בתוך התלישות התל אביבית. יש רצף: אפילו הצלמניה הישנה של ויסנשטיין עדיין קיימת באלנבי 30, בין מכוני הליווי והפיפ שואו. ויסנשטין נפטר, אך אשתו מרים מנהלת את החנות במסירות, ושומרת שם על ארכיון נדיר של כרבע מיליון נגטיבים. רק חלק קטן ממפעל התיעוד העצום שלו מוצג בתערוכה.

למרות שאחדים מהצילומים התפרסמו בעיתון, כדאי מאוד להגיע לאולם הטורבינות הישן של תחנת הכוח ולראות אותם בגדולתם. זאת גם הזדמנות לראות את הארכיטקטורה המדהימה של התחנה הישנה, שאת בנייתה ויסנשטין תיעד בדקדקנות. וכשיוצאים החוצה אל שפך הירקון וצופים בשקיעה מעל לגשר "מציצים", הכל נראה לרגע קצת כמו בשנות השלושים, רק הרבה יותר מוזנח, בלי התלהבות, ובלי גמלים.


* "צלמניה בתל אביב" מוצגת באולם הטורבינות של תחנת רידינג א' עד ה-31 במאי. פתוח בימים ב'-ה' 16:30-22:00 ובימי ו' 09:00-17:00.