"בימים האחרונים אני פוחד. אני פוחד משום שמדיניות ההשתקה היא הטבע השני של ישראל והיא באה על ביטויה המפלצתי בכל מימד אפשרי, בין אם באיפול התקשורתי במהלך מבצע "חומת מגן" ובין אם בניסיון להדביק לכל מי שמבקר את מדיניות הממשלה את התואר "בוגד", שזוכה לעדנה.
"אני פוחד משום שמי שגדל על השושואיזם כאתוס תרבותי, לעולם לא ירגיש צורך אמיתי להיאבק על חופש הדיבור, לא כאשר תהפוך רשות השידור, על מנטליות ליחוך הפנכה של יוסף בראל, לשופרה של הממשלה, לא כאשר יטילו מצור על אמן שמתבטא נגד התנהגותה חסרת התקדים בברוטליות שלה של ממשלת ישראל הנוכחית ולא כאשר ירמסו אותו עצמו עם גזירות כלכליות מטורפות.
"אני פוחד משום שהדברים הללו מתרחשים בכל רגע. מרגע שאנחנו נולדים, מוסכים לנו בורידים את הפיקציה הבטחונית: 'מדינה קטנה מוקפת אויבים', 'אנחנו נלחמים בכדי להגן על הבית' והאוזניים הופכות אטומות לכל הצעקות האחרות. העניים ממשיכים להיות עניים, המקופחים ממשיכים להיות מקופחים, עיירות הפיתוח ממשיכות לקרוס ו'נבחרי הציבור' (בעברית אין מונח כל כך שקרי כמו זה) ממשיכים לחרבן על הראשים של מי שבחר אותם ולמכור להם סיסמאות של ביטחון. אנחנו, החירשים, נמשיך להיות חירשים מרצון ולהאמין שהאסונות החברתיים והכלכליים פחות חשובים, פחות דחופים. מדיניות ההשתקה תרשום עוד ניצחון; גם על הבעיות האלה, כל זמן שיהיו פלסטינים בעולם, יהיה אפשר לעבור בשקט.
"אני פוחד משום שדווקא בשעה הזו מתייצבים יוצרים ואמנים בהתנדבות למבצע סתימת פיות של אלה שהכי אכפת להם, שרוצים לדבר בגנותן של הזוועות. האשליה מתפוגגת ומי, כמו עירית לינור, שעשה את ההון שלו ממאבק על חופש הדיבור, ממלחמה בממסד דכאני, מתברר כאינטרסנט מרושע שרק הנוחיות שלו חשובה לו.
"ואני פוחד משום שהחברה הישראלית החמיצה שני לקחים חשובים: את זה של הדמוקרטיה - בדמוקרטיה לא העם משרת את הממשלה אלא הממשלה היא זו שצריכה לשרת את העם, ואת זה של ההיסטוריה - הפרת זכויותיו של אדם אחד תחזור ותפגע באכזריות במי שתמך בה".
* שמעון אדף הוא משורר ועורך ספרי המקור של הוצאת כתר
פתיחת פיות
30.4.2002 / 9:32