אולי זה לא כל-כך נורא. אולי להתקן התוך מזרח תיכוני שהקמנו בתור מדינה, עדיין יש תקנה. הדרך עדיין ארוכה, אבל גם רומא לא נבנתה וכו' וגם אריק שרון מנהל את המדינה, כך שתמיד אפשר להסתמך על רצונו הטוף של הפוקס וההיגיון הפנימי של הכאוס. ובמה דברים אמורים? בצלם מהוגנות עיתונאית, אולי אפילו, כדאי ללחוש את זה לפני שתתחיל ההתנפלות, טיפה אתיקה, משהו בסגנון, דיווח מהימן.
כן, כן, גם אני קראתי בעיתון שאסור להאמין לאף מילה שכתובה בעיתון, קל וחומר יוצאת מהפה של עיתונאים לענייני צבא, אבל בתוך כל הג'ננה הערסאוותית של ההתלהמות המטורפת, לא שמתם לב לאיזה אוקסימורון קטן, משהו, אפעס, פארדוקסלי במקצת על מרקע האימים שאתם מחזיקים בסלון? פארדוקס? מישהו אמר פארדוקס? תשלחו את סלימן א-שאפעי לכסות את זה.
צחוק-צחוק, אבל א-שעפי זה הוא כיום אחד העיתונאים היחידים המהימנים בעיניי על מסך הטמטום והשקר. העובדה שהוא איך לומר זאת בלי להביא את הסעיף לכמה מהפתיליות הקצרות ערבי, הופכת את הדיווח שלו, לפחות בעיניי, לדבר הכי קרוב לאובייקטיבי שזז היום. זו, כמובן, לא אשמתם של העיתונאים היהודים שהם ישראלים, חלקם בוגרי צה"ל, חלקם אפילו פטריוטים. עוד לא זרקו אף אחד מבית-ספר לתקשורת רק בגלל התכונות הללו. אבל כן צריך לשקול ללמד בקורס "תקשורת האבסורד" את מה שקורה היום בתקשורת הישראלית, בבואה להכשיר את הקרקע ואת הלבבות לכל עוולה ופשע עליה חתמה בימים אלה מדינתנו הבוזזת.
משום שלבד מסלימן א-שאפעי, עם החזות הסי.אנ.אנית שלו בווסט עם מיליון כיסים, צופה אל חוף ימה של עזה, מעליו להק מסוקי התקיפה של צה"ל ממטיר, והוא בשלו, כיואב טוקר בשעתו, "סלימן א-שאפעי, חדשות ערוץ 2,
.עזה" אין אף עיתונאי ישראלי, כמעט, המסוגל להגיע לשטח ללא ליווי צמוד של חטיבת חי"ר משוריינת. מה לעשות, ישראלים לא פופולאריים היום בשטחים. והיחיד שמסוגל ללכת ברחובות בלי חמישה עשר מאבטחים של דחלאן, ולהחזיק מיקרופון עם הלוגו של "2", הוא סלימן, האיש שלנו מעברה האחר של הגדר.
והאיש היחיד שלא מדברר, שלא מביא אותה בפרשנויות אפוקליפטיות, בשיחה עם "מקורותיי מוסרים לי כי", והיחידי שמראה פניו המודאגות הוא ראיה לאסון הגדול שמתרחש (גם) שם, והיחידי שמבין שעיתונות היא לא קליידוסקופ לבקשתך, אלא ניסיון להציג משהו מאוזן, שפוי, גם אם לא סנסציוני, הוא סלימן, כלומר א-שאפעי, אשף העיתונות ה(כמעט) אנדרסטייטמנית, מעשה נדיר במחוזותינו הגוג ומגוגיים.
ולעובדה שמדובר בערבי-ישראלי, יש בוודאי קשר לעבודתו העיתונאית הלא פומפוזית, הלא מגוחכת, וירטואוזית ביכולתה לעורר פלצות וחרדה. מכיוון שרק א-שעפי וחבריו (מג'די חלבי מהערוץ הראשון, למשל, אם בראל לא יוריד אותו בעריכה) מסוגלים לעשות בימים אלה של מבחנים פטריוטיים סדרתיים מתמשכים, עיתונות רצינית וראויה לשמה. הם מחויבים לשני הצדדים, ומעל לכל, לכם, צרכני התקשורת, אלה שמדי פעם מתחלחלים או מתמלאים עדנה למשמע עוד קריאת "מוות לערבים". כולם, הכוונה. עד האחרון שבהם. כולל סלימן א-שאפעי?
היהודים אותם יהודים, והים אותו ים
6.5.2002 / 9:57