שחור ארוך ומשגע

למרות שאני עדיין חושב שאמנים מחו"ל צריכים להחרים את ישראל ולא לגעת בנו עם מקל של קרטיב, בוודאי בעקבות כל האירועים האחרונים (ולא שמעתם אותי אומר את מילת הקסם "מקארתיזם"), ובוודאי ובוודאי בגלל שפשוט לא כיף כאן, עדיין אני אומר לכל מי שבא שהוא ברוך הבא. למרות שהוא בעצם מוכר לנו לוקש: אמנם הכל מתפרק ואנשים כאן יוצאים מדעתם מרוב טירוף לאומני של שנאה חסרת מעצורים, אבל הכל בכל זאת יכול להמשיך באופן נורמלי. לראיה: יש גויים שמסכימים לבוא לכאן.

אבל כשמדובר בג'ין פאריס, שמתקלט הערב (חמישי, 9 במאי) באומן 17 (ושמגיע לישראל אחרי שבוטל בואו בחודש שעבר), אני מוכן להעלים עין. אפילו שהבטחתי לעצמי שאני לירושלים מתקרב רק כשתוקם בה בירת פלסטין לתפארת מדינת ישראל.

פאריס הוא תותח בקנה מידה כזה שאתה מוכן לוותר על ערכיך הבסיסיים (והרי לנו השמאלנים במילא אין ערכים שניתן לוותר עליהם, וגם אם יש אז אנחנו מתפכחים מהם ומבטלים את המנוי ל"הארץ") – הוא אחד ממכובדי הדור הצעיר בסצינת ההאוס של שיקגו; התעלק על די.ג'ייז אגדיים כמו רון הארדי עוד באייטיז וחימם את האחרון כשהיה בן טיפש עשרה. כמפיק בולט הוא הקליט קטעים מצוינים בלייבלים בולטים כמו “Relief” השיקגואי (כולל את האי.פי הקלאסי “Farris Wheel”) ו“Soma” הסקוטי; הוציא את “This is My Religion”, אלבום האוס מפוצץ בנשמה לפי כל המסורות; הקים לייבל אישי בשם
“Farris Wheel Recordings”; והוא די.ג'יי טוב מאוד שיודע לתת עבודה כמו שצריך.

ניתן לצפות לסט של האוס אמריקאי עמוק ומפנק בגזרות הFאנקיות ביותר. כל דבר אחר יהיה אכזבה. ובהתחשב בעובדה שזאת הולכת להיות אחת המסיבות האחרונות של האומן במיקומו הנוכחי, ואולי אחת המסיבות האחרונות במדינה אחרי מבצע "חומת מגן 2: ממשיכים לבזוז", כדאי להיות נוכח.