"אוי ואבוי לנו אם נפסיק להופיע בגלל הדעות שלנו. זה לא ייתכן, פשוט לא ייתכן. פתאום אסור לדבר. במקום לשון, לאנשים יש אקדחים, והם יורים עליך. זאת האווירה, ואני מקווה שהיא לא תתפתח ותחריף עוד, אם כי סיפורים שלא ייאמנו כמו ההשתקה של יוסי ביילין מאוניברסיטת בן גוריון לא מוסיפים לאופטימיות. יפה אמרה משהו שהקונצנזוס לא מסכים איתו. עכשיו כולם מצטלמים עם הדגל, אבל המתים בארץ הזאת לא שייכים רק לקבוצות מסוימות, הם של כולם.
"הציטטה הספציפית הבעייתית בעניין השואה נופחה מעבר לפרופורציות האמיתיות שלה והוצאה מהקשרה. זה כמו מה שקרה בזמנו עם תיקי דיין. היא קראה לאנשים שזרקו בננות בשוק התקווה 'אספסוף', שזאת הגדרה נקודתית די מדויקת, והליכוד עשה מזה 'אל נא תעקור נטוע', שלאגר. אני לא מקנא ביפה. לעבור את מה שהיא עוברת, עם מכתבי הנאצה והפגנות השנאה, זה בטח לא נעים. אמנם הכל נשכח מהר, חדשות לבקרים, ומה שקרה שלשום נראה כאילו קרה לפני שבע שנים, ובכל זאת.
"הכי עצוב זה שאף אחד לא קם ואמר, אולי אנחנו צריכים לנסות להבין למה יפה ירקוני אמרה מה שאמרה. מה הביא את זמרת המלחמות, האשה שמסמלת משהו כל כך עמוק בתרבות שלנו ובחיים שלנו, שבמשך שנים הופיעה על סלעים, ג'יפים וטנקים ושרה לחיילים, לדבר כך. איך זה הגיע לזה? אולי קרה משהו? צריך לאשפז אותה? צריך לאשפז אותנו?
"אולי באמת צריך גם לדעת איך לומר את הדברים. הנה, אהוד בנאי אמר בראיון ל'הארץ' דברים לא פחות חריפים, שהיה תענוג לקרוא - ההתנחלויות מפריעות לשלום, אפי איתם מסוכן אבל הוא מעיד על עצמו כ'דעתן שמדבר בנועם'. בכל מקרה באמ"י ארגון שכבר עזבתי פעם וחזרתי אליו, ושאני לא באמת צריך אותו היו חייבים להגן על יפה. אני לא חושב שהם התנהגו בסדר. לא מפעל הפיס צריך להכתיב שם דברים, אלא קודם כל קולגיאליות לחברים".
* יוסי בנאי התראיין לקראת הופעתו בערב ההצדעה האלטרנטיבי ליפה ירקוני, שיתקיים בצוותא בתל אביב ביום רביעי, 15 במאי
יוסי בנאי: "פתאום אסור לדבר. במקום לשון, לאנשים יש אקדחים"
9.5.2002 / 16:24