מליקה הזונה משעממת טיחו

"כאוס" הוא סרט משונה. בשום אופן לא סרט טוב, אם כי נעים לצפייה. לכל אורכו לא עוזבת התחושה שבסיסו בטעות. הסרט מורכב משני סיפורים: הסיפור המרכזי והגרוע וסיפור משפחתי.
הסיפור המשפחתי עומד יפה. הוא מה ש"הבורגנים" יכלה להיות לו תומצתה לפרק אחד. המשחק טוב, הסיטואציות אמינות ומצחיקות, ומתקבלת אמירה מעניינת על הבדלי דורות, משחקי כוחות והתא המשפחתי במעמד הביניים. אבל במקום להיצמד לסיפור הזה אנו נאלצים לבלות את מרבית הסרט בבהייה בעלילה המרכזית והמופרכת.

מליקה, זונה אלג'יראית ארוכת רגליים, מתדפקת על חלון מכוניתם של הלן ופול בתחנונים שיצילו אותה מרודפיה. פול נועל את הדלתות ומליקה מוכה ללא רחם. המכונית אצה לה לדרכה ובתוכה הלן ההמומה ומלאת האשמה. זהו המאורע המחולל של הסרט, ולטובת הבמאית קולין סרו ייאמר שהוא מגיע במהירות ולא לאחר הצגת דמויות מפרכת ומשעממת. חבל רק שבאותו רגע לא נפרדנו לעד ממליקה. הזונה הנודניקית ממשיכה לרדוף את הסרט אפילו כשהיא בתרדמת. יש לה איזה סיפור חיים תמוה על איך היא ברחה מהבית לרחובות פריז ואז אנסו אותה להיות זונה ואז היא הציעה לסרסורים שלה לסחור במניות דרך האינטרנט במקום, ואז היא החליפה שוב קריירה והחלה לפתות זקנים עשירים ואז כבר סיימתי לאבד עניין בדמות הזו סופית. הרעיון להפוך את מליקה לדמות ראשית ולמובילה עלילתית מאוד תמוה בעיני.

חסרה ב"כאוס" יד עריכתית או הפקתית קשוחה שיכלה בשעתו להעמיד את סרו בגבה לקיר ולאלצה לוותר על העלילה המרכזית ועל היצירה כסרט קולנוע, ולהיוותר עם דרמה טלוויזיונית קצרה ומצוינת. כפי שהוא, "כאוס" מתפקד יותר כשומר מסך מאשר כסרט. הוא מצליח לשעשע את העיניים אך נותר ללא פוקוס ואמירה ברורה.