מי שיבוט חמוד של אמא?

עלייתו לאקרנים של "מתקפת המשובטים" מותירה אותי בתחושה משונה. הנה יוצא הסרט ממנו מצפים כולם להיות ההצלחה הגדולה של הקיץ, ככה בשקט בשקט, בלי שום הייפ וכמעט בלי קידום מכירות ועוד למרבה החוצפה שבוע אחד אחרי הלהיט הענק "ספיידרמן". הייתכן שג'ורג' לוקאס וחבר מרעיו החלו לקחת את באי הקולנוע כמובן מאליו? ייתכן בהחלט. גם אחרי האכזבה הגדולה של "אימת הפאנטום" לוקאס עדיין בטוח (והצדק איתו, כמובן) שלא משנה מה יעשה, או ליתר דיוק מה לא יעשה, כולם יתייצבו כמו טטלה בקולנוע ויראו את הסטאר וורס החדש.

קשה להכריע בעניין "מתקפת המשובטים". יש בו המון טוב אבל גם כמות לא קטנה של שטויות. תחילה נראה כי הוא צועד בביטחה בשביל ההנאה הצרופה אך פעמים מספר הוא סוטה לשוליים רצופי האכזבות.

אני שמחה מאוד לבשר שחל שיפור ניכר מהפרק הראשון. בקצב הזה, עד לסרט הרביעי הם ממש יחזרו לעצמם. הפעם ממש קורים דברים, יש מה שנקרא התפתחות עלילתית, שבלטה בהיעדרה ב"אימת הפאנטום". עוד לטובת הסרט יאמר שגם המשחק השתפר. בעיני, חולשתו הגדולה של לוקאס כבמאי היא בהדרכת השחקנים והפעם באופן יחסי הוא התעלה על עצמו. איאן מקרגור, למשל, נותן הופעה מרשימה ומעניינת כאובי ואן קנובי ומתמרן היטב בין אובי ואן הצעיר, אותו גילם בעצמו, לבין אובי ואן הזקן שגולם בשעתו ע"י אלק גינס. לעומתו, היידן קריסטנסן, המגלם את אנאקין המתבגר, משחק איום ונורא.

דארת' ואדר, מהדמויות המפורסמות בתולדות הקולנוע, הושפל הפעם עד עפר. הליהוק האיום של קריסטנסן ממיט חרפה על ואדר האגדי ומטיל צל שחור וגדול על הסרט כולו (וגם על הפרק הבא, בו הוא שוב יככב). מי זה הצוציק הזה, שהמילה קריפר מיטיבה לתארו, שנכנס לנעליים הגדולות פי כמה ממידותיו? הכיצד, לאחר הליהוק הנפלא של ג'ק לויד כאנאקין ינוקא, שמצליח לספק כמה רגעי קסם כשממרום גיל שמונה הוא מתחיל עם נטלי פורטמן, נבחר השחקן המעצבן הזה? ללוקאס פתרונים. רק לצורך הדגשת קונספט הליהוק התמוה אציין שגם ריאן פיליפה, מהמיותרים שבשחקנים הצעירים של זמננו, היה מעומד לתפקיד.

הסרט מאוד כיפי לצפייה. בנוסף לאיכויות האסתטיות המרהיבות (ומלוקאס אי אפשר לצפות לפחות), לסצינות האקשן האפקטיביות (באחת מהן נלחמים בו זמנית כחמישים אבירי ג'די תוך שימוש בחרבות אור), והמוזיקה הנפלאה של ג'ון ויליאמס (שאין לדמיין את "מלחמת הכוכבים" בלעדיה), קיים גם, כמובן, מימד הטריוייה. אין סוף אזכורים ורמזים לעתיד לבוא המסוגלים להעלות חיוך ו/או הרמת גבה מצידו של כל צופה, גם זה שלא ממש זוכר את כל הפרטים.

זהו הסרט שאמור להיות הרומנטי ביותר בכל הסדרה. לו הייתי בגן טרום טרום אולי הייתי מצליחה להינות מהאספקט הזה. כשזה מגיע לרומנטיקה לוקאס הוא ממש אינפנטיל. אני נשבעת בכל היקר לי שישנה סצינה בה הסנטורית פאדמה (פורטמן) רצה בשדה פרחים ומאחוריה אנאקין. אין לו בושה ללוקאס הזה. עכשיו, במחשבה לאחור, אולי אפשר היה ללהק את עומר ברנע במקום קריסטנסן.

מעניין לשים לב למאסטר יודה, שהפעם, לראשונה, הוא תוצר מחשב מכף רגל ועד ראש. המאפיין היחיד שלו שלא הגיע על סי די רום הוא קולו הנפלא של פרנק אוז, שליווה אותו לאורך כל סרטי הסדרה. כדאי לשים אליו לב במיוחד בזמן סצינת הקליימקס, היות והוא מספק את הבדיחה המצחיקה ביותר לאורך כל הסרט.

בסיכומו של דבר כמובן שכדאי ורצוי לראות את הסרט. הוא מאוד מהנה ובהחלט אפשר לשאוב הנאה גם ממה שפחות טוב בו. והרי ממילא רובנו נלך אליו ולא משנה מה יאמרו – זה הרי מובן מאליו.