"במדינה שמהותה סובבת באופן הדוק סביב גבב אידיאלים מיושנים שהובילו מאז ומתמיד אך ורק לאלימות מתמדת, מובנת-מאליה באופן מעוות, כלפי חוץ וכלפי פנים, גדל דור חדש ששואף לדבר אחד ויחיד, גם אם הוא לא נהגה עד היום בקול רם על ידי אותו הדור: נורמליות.
"הדור שלנו, שכולל מאות אלפי צעירים, לא אוהב להפגין. זהו דור שתשוקתו הגדולה היא לחיות. את זעקתם הדוממת לנורמליות מקיימים הצעירים בישראל מדי סוף שבוע על רחבת הריקודים, מתוך אמונה שחייהם יכולים להתנהל כשל בני גילם במקומות אחרים, גם במדינה שעושה מיקס בלתי אפשרי בין דמוקרטיה מערבית ובין כיבוש של עם שלם.
"איננו מאמינים שההרג וההשפלה של העם הפלסטיני תורמים משהו לביטחון, הם תורמים רק לכך שצעירים יפגשו זה עם זה בבית הקברות ולא במועדון הריקודים. איננו מאמינים שהגזענות והאפליה הגוברת כלפי הפלסטינים אזרחי ישראל וההסתה המתגברת אליהם בעידוד התקשורת, מחזקת במשהו את ישראליותנו. באמצעות הרייב הזה אנחנו מצהירים שאנו מקיאים החוצה את כל השנאה והפחד אותם משווקים לנו הפוליטיקאים המגוחכים שלנו.
"ראש הממשלה, אריאל שרון, מנסה לשכנע אותנו שזה או אנחנו או הם. אנחנו אומרים 'אריק, זה או אנחנו או אתה'. לא ניתן שוב לגנרל קשיש וסנילי להוביל אותנו לעוד מלחמה מטופשת, אכזרית, שאחרי כמה חודשי שקט תשאיר אותנו שוב באותו מצב מחורבן של אלימות מתמדת שאין לה סוף.
"לא היינו עושים את הרייב הזה אם המצב לא היה בהול ומבהיל כל כך. אבל בימים אלו שבהם צחנת המלחמה עולה מכל הפתחים, חונקת אותנו ואת שכנינו, בימים אלו שיוזמת שלום כמו זו הסעודית גורמת לדרג המדינה רק מבוכה, חיוורון, ושאיפה לעשות כל פעולה הרסנית כדי למסמס אותה, לא נותר לנו אלא להפעיל את כלי המחאה האותנטי והטבעי העומד לרשותנו: רייב נגד הכיבוש.
"ברייב זה לא באנו ליהנות ממוזיקה או סתם לרקוד. באנו להצביע ברגליים ולומר שכדי להשיג את אותו חלום-נורמליות, הנתפש אצל אנשים מסוימים כמותרות המסמלות ניוון, רפש, אובדן ערכים ובוגדנות, עלינו לעשות עכשיו את שהיה צריך לעשות מזמן - להתחפף מהשטחים".
הרייב נגד הכיבוש יתקיים ביום חמישי, ברחבת מוזיאון תל אביב, מ-18:00
פתיחת פיות: הרייב נגד הכיבוש
21.5.2002 / 13:11