חוזר בי, מתנצל, מצטער על כך

רון מיברג חוזר בו מהאשמותיו נגד אמנון דנקנר בראיון לאדם ברוך שמתפרסם היום בעיתון "העיר", ונראה כצעד לקראת חזרתו הצפויה ל"מעריב". בליווי מזמורי שבחים של אדם ברוך, הפעם בתפקיד המתווך בין העיתון לבין המיברגון, נסוג מיברג מכל דברי הביקורת הקשים שהטיח בשיטות הניהול של דנקנר, מאז שהאחרון הפך לעורך "מעריב". הרי לכם מבחר ציטוטים מראיון אותו ילמדו זאטוטי "כותרת" עוד שנים רבות.

על האמירה "טיהור אתני", שכביכול מבצע דנקנר בשורות "מעריב" אומר מיברג: "אני חוזר בי מהאמירה הזו. שום 'טיהור אתני'. התנצלתי על זה ב'העיר' בהרחבה לפני שבועיים, ללא העזרה שלך. תראה, כשקראתי את הביטוי הזה בעיתון, מובא בשמי, הרגשתי איתו רע. שום 'טיהור אתני'. שטות גדולה שלי. אני מתנצל על הביטוי. איוולת.

"ולא נכון ש'מעריב' נראה עכשיו כמקום שעבר פיגוע טרור. לא נכון. שום פיגוע טרור. מצטער על כך. יש לי חולשה לדימויים מיידיים, רווחים, ו'פיגוע טרור' הוא דימוי כזה".

בנוגע להתבטאויותיו בנוגע למינויו של אוריה שביט כעורך "סופשבוע" אומר מיברג: "תראה, לא התכוונתי לפגוע באוריה שביט. אני לא מכיר אותו. היתה לנו שיחה אחת והיא הלכה עקום מבחינתי. אם פגעתי בו, אני מצטער. פשוט מצטער... כך שאין לי זדון בעניין שביט, שאותו לא פגשתי עד אז מימי. היתה פשוט פגישה דפוקה. פגישה בין שתי אינטליגנציות שלא נפגשות".

באשר לתהייתו הפומבית על הסיבות המקצועיות שהביאו למינויו של דנקנר כעורך "מעריב", מוסיף מיברג להתקפל: "ברור שזו שטות, שזו תגובה רגשית שלי. הרי אם היו ממנים אותי לעורך העיתון, בתקופת השיא של עבודתי עם עופר נמרודי, אז היו אומרים עלי את מה שאמרתי על אמנון. מה, אני לא מבין שנמרודי מינה את דנקנר כעורך העיתון מתוך אחריות ושיפוט?! הרי אם הוא היה רוצה רק לצ'פר את דנקנר, לא חסרות דרכים חוץ ממינוי לעורך העיתון. זו שטות. ברור שהדירקטוריון בחן את מינוי דנקנר מהיבטים מקצועיים. אני מצטער על ההתבטאות הזו. חוזר בי. אבל, הייתי רוצה להסביר מאיפה היא באה... ההתבטאות הנ"ל, ובכלל ההתבטאויות האלה נובעות, לדעתי, גם ממצוקה שלי וגם מאי הבנה: דנקנר נכנס לתפקיד, חשבתי שאהיה שותף ממשי ומיידי לפעולה הרדיקלית המתוכננת בעיתון, ורציתי להיות שותף, אני חייל של מלחמות, והנה דממה, ואני שקוף. דנקנר החמיץ את הנכונות שלי. נפגעתי מכך...

"ברור לי שדנקנר לא מקיף את עצמו בצעירים ימניים וביס-מנים, ולא מטהר את הבניין מ'כיסי-התנגדות'. מה, אם הוא פיטר אותי הוא פיטר 'כיס התנגדות'? איזה 'כיס התנגדות' אני?! להפך, התכוונתי להיות שותף למהלך החדש של העיתון. לא 'כיס התנגדות' ולא נעליים. אמרתי את זה, אבל זה לא כך. העיתון פתוח. אף אחד שם לא מבוהל או מושפל".

בעניין ביטול מדורו "מבקר המדינה" ב"סופשבוע" ע"י דנקנר, ממשיך מיברג לספק את הסחורה: "זכותו. זה כאב לי. אבל זכותו... דנקנר ביטל לי את המדור, ואמרתי למי שאמרתי שהוא נוהג בשכרון כוח, בשגעון גדלות, ואני חוזר בי מכל הביטויים האלה. פשוט חוזר בי. מתנצל, כי זכותו לבטל מדור. אותי זה העליב. תראה, גם אמרתי שדנקנר הפקיע את העמוד הראשון של 'מעריב' לטובת דעותיו הפרטיות - וגם מזה אני חוזר בי, ומתנצל.

"מה קרה? למה אמרתי מה שאמרתי? אני לא מכבס סדרתי של כביסה בראש חוצות. אני חייל של הבית. אני נאמן של הארגון. אבל, מי שהתקשר אלי מ'העיר', לפני שלושה שבועות, היה מצויד בהדלפה שביטלו לי את המדור ב'סופשבוע', וכפי שלעתים קורה לי, דיברתי אוטוסטרדה. גפרור אחד הצית אותי, וחיבר אותי באמצעות תת ההכרה אל מרבצי הטינה שלי. ירי אוטומטי. אני מצטער על כך".

ומטעם בריאות אחרון לסיום: "...כאמור, דנקנר נכנס לתפקידו כעורך העיתון, וקיוויתי שהוא יגייס אותי לעבודה וכו', אבל הוא אמר לי: 'תשמע, 'מבקר המדינה' שלך ב'סופשבוע'' הוא אזוטרי, מיצה את עצמו'. וכאמור, הצטערתי לשמוע. לדעתי, יש ביקוש גבוה וקבוע לניל יאנג, ווילי נלסון, בוב דילן, ולאזרחים הידועים של 'מבקר המדינה'".