למרות שהמקום הראשון נלקח מהעם היהודי בזדון ושלא בצדק, האווירה במשלחת הישראלית לאירוויזיון היתה יחסית שמחה. ההופעה הטובה שהרביצה שרית חדד עם שירה "בואו נדליק ביחד נר" רוממה מעט את הרוחות, והתוצאות הסופיות שהנחיתו את ישראל במקום פושר, אך לא קטסטרופלי, הביאו להקלה מסוימת. שהרי אם משהו (מקום 15 ומטה, לדוגמה) היה מונע מאיתנו את העונג לצפות ולהשתתף באירוויזיון גם בשנה הבאה, ברור שהיינו מפנים את אצבעותינו המאשימות ביותר לכיוונה של שרית. סתם, מתים עלייך.
"כשעמדתי על הבמה, חשבתי רק על האנשים בבית, בישראל, שצופים בי עכשיו", אמרה שרית חדד אחרי ביצוע השיר, עוד לפני שלב ההצבעות. "הרגשתי נפלא על הבמה, התרגשתי מאוד כשראיתי את כל דגלי ישראל בקהל ואת כל הפנסים והנרות שאנשים באולם הדליקו במהלך השיר שלי. אני שלמה לגמרי עם ההופעה ועם הביצוע, ומבחינתי, כל החודשים של החזרות וההכנות לקראת הרגע הזה, השתלמו. אני מתפללת שהשיר הזה באמת הדליק נר בלב לכל האנשים שראו אותי על הבמה".
לאחר שנודעו תוצאות האמת אמרה חדד: "אנחנו על המפה, וזה הכי חשוב. הדלתות לאירוויזיון הבא לא נסגרו בפנינו. אין לי תירוצים, מצד אחד טוב שלא הגענו למקום נמוך מזה, אבל מצד שני תמיד מצפים ליותר ואני במיוחד מצפה לשלמות".
יואב גינאי, שכתב את השורות הבלתי נשכחות של השיר, אמר כי "שרית נתנה את כל הלב והנשמה על הבמה. מכל החזרות שראיתי במהלך השבוע, ההופעה בתחרות עצמה היתה המוצלחת ביותר".
בני משפחת חודדטוב בחדרה זכו להפתעה נעימה, כאשר בת הזקונים שרית התקשרה לקבל פידבק ראשוני מהארץ, זמן קצר לאחר שירדה מהבמה. "בשבילנו את מספר 1", אמרה האמא אלישבע, "היית עשר!".
ישראל סדן, ראש עיריית חדרה, מסר כי "שרית חדד ייצגה את ישראל ואת העיר בצורה נהדרת. מצדנו היא תקבל את כל הכבוד".
לייט א נובלס
26.5.2002 / 10:30