שני המלעונים בני ה-23 שאחראים לדבר הזה מגיעים אליכם הישר מאנגליה, וזה נראה כאילו יש טעות במען. אני הייתי בטוח, והיה ברור לי בימים הראשונים לחביקתי את הדיסק, כי מדובר בלהקה צרפתית לכל דבר ועניין. ואולם טעות, כמו ש"ס לממשלה, לעולם חוזרת, וסחבק נאלץ להתמודד עם האמת. והיא: לדה ביז יש אלבום שהוא להיט קייצי מהמוצדקות.
הסיבה ששגיתי באשר למוצאם הצרפתי של פול באטלר וארון פלטשר פשוטה - הם מזכירים לגמרי את אייר והחבר'ה האחרים לז'אנר המאובק ההוא. הם מספקים פופ בועט, עם גישה הפקתית נהדרת, במיטב המסורת ואף למעלה מזה. השייק האלקטרוני שלהם נעשה על בסיס כלים בלייב, ומתגאה באשכי Fאנק, ארומת אינדי והמון-המון הרמוניות פיפטיז שמתנפצות על הסטריאו ממש לא רע.
אלבום בכורה קולי בהחלט. מלא כרימון ברעיונות חמודים ככל שיהיה, ההפקה המושלמת ועתירת הניסיון העשיר היא זאת שבעצם שומרת אותו חם וערב. הקישור הסגנוני בין הקטעים בדיסק הוא גם משהו שאפשר להתכסות איתו מול המזגן - הפיפטיז עד ביץ' בויז שיק של הביז מתאים כמו כפפה לזובי, כשהבנים מתפנים להרכיב רצועת רגאיי למהדרין.
הדיסק הלוהט הזה, כך שמעתי, גם משתתף באיזשהו סוג של מבצע, אז אולי משתלם לחפש אותו בחנות וכאלה. ונדמה לי שהוא הולך מצוין עם חילבה.
* The Bees ,Sunshine Hit Me, הליקון
הדבורה מאיה בג'ננה
29.5.2002 / 10:58