כשהחוטיני אחלה הכל אחלה

דמיינו לעצמכם, עולם ללא פטמות. עכשיו דמיינו את ערוץ 2 ללא ניר חכלילי ו"פספורט". אותה תוצאה. "פספורט" של חכלילי היא השיזוף המושלם שנצטייר על עורה הקמוט והמרושל של המדינה השמנה שלנו. "פספורט" של חכלילי היא הגירסה המשויפת לפנטזיית גן העדן החדש, גן העדן הישראלי המצוי בנכר. שהרי ישראל היא גיהנום לא קטן, אבל מוכרחים להיות שמח וכו', ויכולו השמים והארץ וכל צבאם ורק שאף אחד לא יעיר אותנו מהחלום בן שלושים הדקות שהאיכסה פויה שלנו אינו אלא גן עדן של פטמות ושמן שיזוף – כי בישראל של "פספורט", כלומר בחו"ל – אין צורך בקרם הגנה מפני השמש, מפני שבישראל של "פספורט", כלומר באיי מאוריציוס, לא שמעו על מלנומה. סרטן העור הוא נחלתם של הפלסטינים.

וטוב, טוב שכך, וטוב שמאיה ישעיהו קיימת בעולם וטוב שאליעזר בן יהודה חשב על המילה "מדהים", רגע לפני שהמילון נסגר ומילים כמו "מגנוב" ו"חרטא" נשארו בחוץ. וטוב, טוב שיש סלבריטאים ויש גן עדן ויש חברות נסיעות שמוכנות לשלב ידיים עם ריצ'ארד גיר הישראלי ולהחליש את הווליום של צעקות ה"המחבל התפוצץ לי מטר מהפרצוף", כדי להשכיח, לגרש מהראש את השדים הרשעים, הגמדים, של הבלי המציאות והקריסה, הו הקריסה הבלתי נמנעת.

ואחלה, אחלה שגדעון אוברזון לא נכנע למצב ושפילפל לא הפסיקו לייצר בגדי ים ושהטאליבן עדיין לא הגיע לקוסומוי ולהונולולו, למרות שאם נתאזר בסבלנות, רגע אחרי שצוות הצילום של "פספורט" יארוז, בטח משהו שם יתפוצץ (למישהו בפרצוף). אבל לא בטלוויזיה שלנו ולא אצל ניר חכלילי. שם אין פיצוצים כי אם פצצות עם שתי פטמות ואין טילים כי אם דוגמנים שהם-הם הטילים האמיתיים למפשעה ואין ערפאת ואין בלאטה ואין גליצרין כי אם רק וריאציות על איה ושירלי הנפלאות ומיכל ינאי ומיקי חיימוביץ ועוד כל מיני ישראלים יפים-יפים על טוסטוס מרחפים, בדרכם ממועדון ריקודים לקופי שופ לסקס מרומז בבונגלו. כמה יפים הם החיים!

ואם ניר חכלילי לא היה, היה צריך לגייס מנתח פלסטי כדי להמציא אותו, ואם ריצ'ארד גיר לא היה קיים, אז גם הדלהאי למה היה גומר בחופשת סקי בזיפלד-אוסטריה, ואם ערוץ 2 לא היה קיים, היינו נאחזים כטובעים בדפנותיה של ספינת ערוץ 10 שירדה אל המצולות ואומרים, "תנו לנו עוד, עוד קצת מהחומר הטוב הזה של השנטיפי כשברקע זעקות חמס של החמאס". ולסטלנים שמחה וצהלה ולמנגבים ולמגלגלים ולבעלי האזרחות הכפולה והדרכון הזר והחברה בדנמרק והבן דוד בנפאל וזכרו של הלילה ההוא – הבלתי נשכח – עם ההיא האוסטרלית, בניו-זילנד, והעיקר לברוח מכאן כמה שיותר מהר, ותודה לאל על "פספורט" שמזכירה לנו מדי פעם איזו ארץ נהדרת יש לנו, ועל מה בעצם אנחנו נלחמים ושאמנם טוב למות בעד ארצנו, רק כדי שיהיה אפשר לשלוח איזה ידוען מגלומן ללקק את הפטמות לאיזו "איי קאראמבה" סקסית, במסווה של "אצלי הכל בסדר".

ואצלו, ואצלה, ואצל ריצ'ארד גיר הישראלי הכל ממש בסדר, פונקט על השעון, תמיד בסדר, שם, בארץ ישראל, איפה ש"יש"ע זה כאן" הוא שם של מועדון ריקודים ים תיכוניים יווני שמגיש סופלאקי ואוזו מעולים. שם, שם. בארץ ישראל. מחוץ לגבולות "המדינה". לשם לא תגיעו לעולם. שהרי אינכם מצוידים ב"פספורט".