וחופני?

שאלת האותנטיות בהיפ הופ היא נושא שתוחלת חייו כמעט מקבילה לזו של הז'אנר עצמו. כלומר, כבר למחרת היום בו גרנדמאסטר פלאש דפק את הסקרצ'ינג הראשון שלו כבר היו כמה נשמות טובות שטענו שאם זה לא שחור ואמריקאי אז חבל על הזמן. עדיף שתתעסק במה שמתאים לך, יא לפלף.

הטהרנים המסורתיים של המוזיקה השחורה מנסים ליצור מתאם בין הזהות הגזעית האפרו אמריקאית לבין היכולת ליצור מוזיקה שתביע באופן האותנטי ביותר קשת של תחושות והקשרים המזוהים עם מי שלכאורה ברא אותם מלכתחילה בשדות הכותנה, מועדונים בניו אורלינס, בלוקים בברונקס ובתי ספר בדטרויט. אותם פוריטנים שוכחים שהמוזיקה הפופולרית ניזונה מאינטרקציה בין גזעית. הרעיון לפיו אתה מזהה סגנון מוזיקלי עם צבע עור, גזע ולאום הוא בעייתי מכיוון שהוא סובייקטיבי ותלוי בדעות קדומות, אבל מכיוון שמוזיקה אינה ניתנת לבדיקה אמפירית, לא נותר אלא לאבחן את כל העניין באופן תחושתי.

באופן אישי, אני מאמין שדווקא כן אפשר להרגיש את המגע הכושי. אני לא יכול לשים על כך את האצבע המדויקת. אמא שלי קוראת לזה: ה-Fאנק. אולם יכול להיות שכשאני מאזין לקטעי הניאו-ג'אז-האוס האירופאים ופוטר אותם כהעתק דהוי ומעפן של הדבר המדליק האמיתי מערי האם שיקגו ודטרויט, אני בעצם נופל קורבן למערכת של תדמיות תרבויות וסוכנים המנסים למכור מגניבות במסווה של אותנטיות ולהפך. אבל כולנו בעצם ככה.

ההיפ הופ האותנטי כבר מזמן נוכס מידיה של הקהילה האפרו-אמריקאית. אמינם כנציג האולטימטיבי של הניכוס האשכנזי. אבל הקטע של "לשמור על האוסול" נשאר הגרעין הקשה של העניין – אתה כבר יכול לסלוח לסאבלימינל, מוקי וחבריהם שהם לא כושים גדולים מניו יורק, אבל אסור לסלוח להם על מה שהם מעוללים להיפ הופ. סאבלימינל – קריקטורה של גאנגסטר מתלהם שלקח את כל מה שהוא ראה באם.טי.וי והפך אותו למנגל ישראלי (והוא גם ראפר עילג), ומוקי, איזשהו שילוב לא ברור בין סטלן שחזר מהודו וואנילה אייס, שמלהיב את שמעון פרס בטקסטים מה זה שמאלניים.

אבל כדי להבין שזה מזמן לא עניין של גזע, אלא פשוט עניין של גישה, הייתי בשבוע שעבר בהופעה של MWR, שלישיית ראפרים ערבית מעכו, וחטפתי את הלאפה של החיים. פגז של היפ הופ מחאה, ראפרים מעולים עם קואורדינציה רטורית של אחמד טיבי, ביטים מבהילים והכל בשפתו של אללה. MWR מחזירים את ההיפ הופ למהויות הראשוניות שלו – מוזיקה של שכבות חברתיות צדדיות, ז'אנר כואב ובועט, לא מפונק ובטח שלא מוקי. MWR עושים את ההיפ הופ הכי טוב בארץ דווקא בגלל שהם ערבים. אין להם את הפריבילגיה לשיר עם רמי קליינשטיין, הראפ שלהם בא מאותו המקום שבא הראפ של פאבליק אנמי, לדוגמא, וזה מה ששם אותם על אותו הציר.

גם ההיפ הופ הצרפתי כבר מזמן לא צריך להצטדק אל מול המקבילות האמריקאיות. כמו הג'אז הצרפתי ("ג'אז איז פריס, אנד פריס איז ג'אז"), הוא בנה לעצמו נישה ייחודית שכמובן מתכתבת עם המסורת של ההיפ הופ ה"אותנטי", אבל יש לה שיק ייחודי משלה. מכיוון שגם בצרפת השחורים נדחקו לפינות הפשע העניות של הבאגט, יש להם גם על מה לדבר.

שישיית ההיפ הופ סאיאן סופה קרו (Saian Supa Crew) כבר הוציאה את “Klr” , אלבום בכורה מבריק שיש בו את “Darkness” הדרמטי, אחד מקטעי ההיפ הופ האירופאים הגדולים בהיסטוריה (בלי הגזמה). התקליט השני שלהם, “X Raisons” עומד בסטנדרטים שהציב הראשון. חגיגה של מערכונים, צחוקים, מחאה על הסכין ושישה ראפרים שהם קולקטיב אפוי היטב המזגזג בין ראפ אפלולי וכועס למחצה לבין היפ הופ שמח וטוב לב לפי כל החוקים של החוף המערבי על גדות עמק הלואר. מומלץ.

אליאנס את'ניק (Alliance Ethnik), הרכב צרפתי מצליח ומולטי גזעי שחבריו באים מקונגו, אלג'יריה, איטליה וצרפת, מוציא את “Best of”, אוסף סינגלים וקטעים של שני אלבומים קודמים. אצל אליאנס את'ניק הדגש החמור הוא על כל מה שFאנקי. קחו את הלהיט הפותח, “Respect” (עם הזמרת ויניאה מוז'יקה), ואת כל הבאים אחריו, כהוכחה לכמויות ניכרות של גרוב אצל אומה שמפסידה אחד-אפס לנבחרת סנגל. יש באוסף הזה רשימה של אורחים שלא היתה מביישת את המתוק שבמתוק שבהיפ הופ האמריקאי: ביז מארקי, קומון ודה לה סול בקטע ממש מגניב ושב מאמי ויוסו אנדור על הצד המזרחי-אפריקאי שכאן מתחבר יופי לוייב הצרפתי. מומלצניק.

TTC, שלישיה צרפתית, אמנם הוציאה את אלבום הבכורה שלה “Ceci N'Est Pas Un Disque” ב"ביג דאדא", לייבל ההיפ הופ של נינג'ה טיון, שבעיקר מארח ראפרים בריטיים חמורי סבר שתמיד גורמים לי להרגיש כאילו אני בעונש (חוץ מכמה קטעים של רוטס מנובה), אבל הם לא משתמשים יותר מדי במוח, כך שאפשר לסלוח להם. יש להם חוש הומור, ראפר אחד עם קול של סבתא והיפ הופ שמושפע מהסאונד של El-P ו"קומפני פלואו"; שנשמע לעתים על הצד האלקטרו-אבסטרקטי של המפה עם כמה סימפולים מיותרים מסרטים שנס ליחם הטרנדי, אבל גם זוכר לנענע לעתים יחסית קרובות. מומלצון.

Saian Supa Crew - X Raisons, הליקון
Alliance Ethnik - Best of, הליקון
mci ,TTC - Ceci N'Est Pas Un Disque