הכוס שלי בוער אש

בזמן שהצעת החוק של הח"כ יגאל ביבי, האוסרת הקרנת שידורי פורנו בערוצי הכבלים והלוויין, אושרה בוועדת החינוך להצבעה בקריאה שנייה ושלישית, הגיעו לידיי שני סרטי די.וי.די של פורנו ישראלי כחול-לבן אוריגינל, שמראים לביבי ולחבריו בכנסת את האצבע המשולשת ואומרים להם בפירוש: "אנחנו חרמנים אחושרמוטה" (כך במקור).

"התימניה הלוהטת" ו"מעורב ישראלי" הן שתי הפקות מקור מז'אנר הסרטים הכחולים, וזוהי כבר סיבה למסיבה – אם חשבנו שהמקסימום זיונים שאליהם אפשר להגיע בסרט ישראלי מסתכמים בגרוזינים של "חתונה מאוחרת", הרי ששני סרטי הפורנו המה-זה לוהטים האלה מוכיחים שלא רק שכבר לא צריך להסתפק בציצים המקומיים והחמודים של דליה שימקו, אלא שסוף-סוף נשברה ההיסטוריה של מיתוס "ומה יקרה אם משה השכן שלי מכיתה א' יזהה אותי?".

ואכן, מיתוס זה נשבר כבר כמה שנים קודם לכן באתרי הסקס באינטרנט בהם ישראלים רבים מתעדים את חיי המין שלהם בלי שום בושה הנראית לעין ורק מכסים את הפנים שלא תהיה במקרה איזו פאדיחה. אבל ב"התימניה הלוהטת" ו"מעורב ישראלי" באמת הולכים עד הסוף של הסוף – בלי מורא, בלי מסכות, לגמרי בלי עכבות, עם המון ליקוקים, הרבה מציצות וזיונים שחבל על הזמן שלכם. ואחרי שגמרתי להתלהב מזה שראיתי בטלוויזיה בפעם הראשונה בחורות שמכניסים להן חרוזים לחור של התחת והן בתמורה מגיבות בעברית צחה לגמרי: "כן, תלקק לי את הכוס", בואו ונגיע לתכלס.

"התימניה הלוהטת" הוא סרט כחול המבוסס על סיפור יחסית מרגש: שני חיילים נוסעים לאילת, הם מהלכים במדבר ומציינים בפני המצלמה: "הגענו מאשדוד לאילת ועכשיו אנחנו רעבים". ומה בתפריט? בחורה בביקיני שבמקרה מוטלת על מגבת לאחר שחבר שלה עזב אותה באמצע השממה. היא מציעה לשני החיילים: "בואו, תצטרפו אלי", ואחרי שהם מכריזים "אנחנו נראה לך מה זה ביצוע סקס של חייל ישראלי", הם מתחילים לתת בה עבודה. אחרי שהם גומרים כמו חיילים חרמנים אחושרמוטה הם אומרים לה בחיוך: "את צריכה לבוא איתנו לשמירות", והסצינה עוברת לבית מלון באזור. שם ממשיך הנראטיב הפורנוגרפי הסטנדרטי הכולל סצינת אוננות בלתי נשכחת של אחת שחובשת פיאה בלונדינית שמסתירה לה חצי פרצוף (בכל זאת, לא נעים שיזהו), מנהלת דו שיח עם הקהל בבית, דוחפת סיגריה ("הכוס שלי בוער אש. יש לי עשן בכוס"), מקנחת ברומן עם בקבוק משקה קל ("אני מכניסה ספרינג לכוס שלי בשבילך") ושופכת על עצמה קצת קולה בשביל הרטוב של הסקסיות.

"מעורב ישראלי" נפתח עם בחור הדופק על דלת חדרה של בחורה החובשת פיאה ירוקה (שוב, עדיין לא נעים). הוא שואל אותה: "את הזמנת שתיה? הבאתי לך", ומביא לה פחית קולה (המשקה הרשמי של הסרטים הכחולים הישראליים, כנראה). אחר כך הוא מזמין אותה: "בואי נשב לנו בחדר, במיטה בכיף". היא מסכימה, השניים מתפשטים, ובזמן שהיא מוצצת לו הוא פוצח במונולוג: "תרגישי אותו, תחשבי שהוא שלך, כן מאמי, איזה חרמנית את. את יודעת למצוץ, אה? את משגעת את הקהל שבבית. אוח, שחקנית פורנו מקצועית את. מאיפה באת, מלאס וגאס?". והוא ממשיך לדבר אל הקהל שבבית ואל חבר שלו צחי שרוצה להצטרף: "רוצה שצחי יביא לך בשדיים? תכווצי את השדיים היפות. הופה, איזה יופי. שיביא לך בתוך הפה. יופי, אחח, איזה חולה. יודעת למצוץ. איזה צילום בחסות סקסטזי, יא ראבק. סקסטזי משווק את הקלטות האלה. תראי להם בבית שאת אוהבת למצוץ, את אוהבת את זה, כפרה? את אוהבת שנותנים לך מכות עם הזין? נהנית? תראי לי מה זה מכונת אקספרסו, תראי לי מה זה מכונה ששואבת את הביצים במהירות האפשרית. לספר השיאים של גינס את תיכנסי".

על הנייר אלו אמורים להיות סרטי פורנו יחסית יעילים, אבל בפועל גם "התימניה הלוהטת" וגם "מעורב ישראלי" לא עושים את העבודה כמו שצריך. במהלך הצפייה לא נחוותה זקפה משום סוג שהוא, אבל אני מוכן להישבע שהרגשתי את הכיפה שלי זזה בחוסר מנוחה. שזה עוד הרבה לעומת הביצועים – מרבית הגברים בסרטים סובלים מתסמונת "האינסטלטור שיק". הם שעירים, לכמה מהם יש בטן קטנה, לא סותמים את הפה, והם נורא מבסוטים כל הזמן כמו שרק גברים ישראלים יכולים להיות מבסוטים בזמן שהם מזיינים. אלא מה, שמרביתם אינם מגיעים לזקפה מלאה, כנראה בגלל ההתרגשות מהצילומים. והבחורות המסכנות, שגם הן לא ממש קלאודיה שיפר כמו שאומרים, עושות את עצמן נהנות וצריכות להסתדר עם גישה סקסיסטית מכוערת של מאצ'ו ערסוואתי אבל עם סחורה שהיא במקרה הכי טוב סוג של מרשמלו. אני מניח שזהו ביטוי פיזי הגון לנצחונה של הנשיות.

ובכלל כל העסק קצת מביך. בגלל שהסרטים מצולמים במצלמת וידאו ביתית וערוכים באותה זולות, ובגלל שכולם מדברים שם בעברית, נוצרת תחושה פמיליארית די מעיקה. זה מרגיש כמו הצצה לסרטים הפרטיים של האנשים האלה, ויש בסיטואציה הזאת מן הגועל נפש, שמתומצת במשפט התמיהה: "מי זה האנשים האלה?". אני מניח שזה גם הדבר המרכזי שיעמוד בפני תעשיית הפורנו המקומית – למרות אפקט הסקרנות הקהילתית והצחוקים, היא לא מספקת פנטזיה מינית נגישה אלא מציאות של הרחוב הישראלי. מי שגדל על צ'יצ'ולינה בוודאי לא יסכים להתפשר על מוסכניקים. וחוץ מזה, בניגוד למה שאתם בוודאי חושבים, יא כולירות, היתה שם רק רוסיה אחת.