וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הקארה ועונשו

12.6.2002 / 13:27

שי גולדן על חטא התספורת החדשה של מיקי חיימוביץ'

פתאום קמה אישה בבוקר ומגלה שהיא דארלינג. ולא סתם דארלינג, כי אם המאמושקה הלאומית. ולא סתם המאמושקה הלאומית, כי אם בובת בבושקה בעלת יכולת מזעור עצמי והתקפלות לתוך האני במצבים משתנים. ובמה דברים אמורים? בבלונד. כן, כן. אל תרימו גבה משתאה, שכן גם אם מיקי עצמה לוקחת את עצמה ברצינות רבה, היא והספר שלה – בצוותא חדא האופנתי המעודכן שלהם – די חירבשו את פאסון ה"אני מעדכנת את מצב רוחי בהתאם למצב הרוח הלאומי" שמיקי מתעקשת להחזיק.

לומר שמיקי חיימוביץ מאולצת ונודפת מלאכותיות כשהיא מוסיפה עוד דמעה משלה לבאר היגון הציבורית, בכל פעם שאחת מכותרות הערב אינה לרוחה, יהיה בבחינת קלישאה. לומר שמיקי אינה מודעת לכך שמעל לראשה מתנהל שיח המבטל את קיומה באולפן, את נוכחותה כמוליכת המשדר ומנציח את דמותה כאתנחתא האסתטית עד שה-גבר לצדה יפתח את פיו, יהיה בבחינת התאכזרות זוטא, גם אם מדוייקת. לומר שמיקי היא הצלע הנשית המעניינת פחות בחברת החדשות, בוודאי העיתונאית הפחות טובה מכולן, יהיה לא ספורטיבי. לומר שמיקי, זה מכבר, היא אפילו הדמות הנשית המצודדת פחות בשלישיה המובילה (יונית לוי, קרן מרציאנו וגברת אלי אילדיס) יהיה על גבול הסקסיזם, וכשלעצמו, כמעט לא לעניין. לומר שמיקי זקוקה באופן נואש לאיש יחסי ציבור – גם חבר בעל כשרון לעצות טובות יתקבל בברכה – הרי שכאן אנו מתקרבים לביקורת בונה.

ואין, אין לרחם על מיקי, המתמרנת בתוך מציאות של ידיעות בלתי אפשריות ופריצות חסרות לב של פיגועים אכזריים, כשברקע התמוטטותה ההדרגתית – אולם הוודאית – של כל חלקה טובה שעדיין נותרה בארץ חלקות הקבר שהפכנו להיות. החדשות, כמו שאומרים, לא קלות. ודווקא בשל זה, התספורת החדשה של מיקי (בוודאי הבחנתם. 17 אחוז מהאוכלוסייה מבחינים בכך בכל ערב), יותר משהיא מזעזעת בחוסר תזמונה, היא מיותרת בגלל הקונטקסט הרחב יותר של הדברים, כלומר של מיקי. דמות מצומצמת למדי, בפני עצמה.

שכן מיקי פרצה אל תוך חיינו רכובה על אסטרטגיית שידור חדשות וליהוק מגישים, ייחודית וחדשנית, מבית היוצר של (אז) "הבעיטה לפרצוף", או בשמה המקובל יותר, "ערוץ 2". אם עד למיקי התפעלנו מהאלגנטיות השמרנית של דליה מזור, מהאינטלקטואליות הלא פוטוגנית של כרמית גיא, מהחינניות הבשלה אולם היכנעית במקצת של שרי רז, מלקקים אצבעות בהנאה כל אימת אורית כסיף הגישה את "משחק השבת", בעולם המונופול השונא אסתטיקה של ערוץ 1, באה לה מיקי זו והפכה את הקערה על פיה. רק עלתה לשידור ולפתע בקע קול זעקה ממסדרונות רוממה – "בירושלים אין כוסיות?" ומיד זינקו אל המסך, התשובות הממלכתיות של הערוץ הממסדי: גאולה אבן, הברונטית הנוקמת אך הלחוצה תדיר, אורית לביא נשיאל, השטנית הדיסקרטית, אך העצבנית תדיר, יעל שטרנהל, דוגמנית הבית של "לנקום" בפוטנציה, אך יעל שטרנהלית מדי וכו' ועוד ועוד וכו'.

והכל בזכותה של מיקי, אשר שדרגה באחת, את סף המינימום של תקן ההופעה החיצונית בקרב מגישות והביאה לכך שכיום, עיתונאית רצינית כשלי יחימוביץ מושמת לא אחת ללעג על ניסיונותיה הכושלים ליישר קו עם הפריזורה והפיגורה, לשביעות רצון הקליינטורה. אולם מיקי זו, שעל חשיבותה פורצת הגבולות בעיצוב מודל המגישה החדשה, אין חולק, נותרה מעט מאחור. בעוד האחרות מעדכנות סגנון, שלא לדבר על חתך הגשה וראיון, מיקי נותרה כדינוזאור השוקט על ביציו, אולי כאותו ספינקס עד, הצופה אל האינסוף, נטוע מאז שחר העולם, נהנה מצקצוקי מצלמות התיירים ומהתלחשויות ההתרגשות בכל פעם שהאוטובוס עוצר בסמוך בחריקת בלמים. סלבריטי תיירותי, היסטוריה על ארבע. אבן שאין לה הופכין.

ואם מיקי לא תתחיל לעדכן יותר מאשר את קו הקארה שלה, ולא תציע לקהל הצופים האדוקים, אשר ימשיכו לשמור לה חסד כל עוד התאורה תאפשר זאת, היא תמצא את עצמה משרבבת טקסטים אנכרוניסטיים, בערוץ שגם הוא הופך מיושן ולא מעודכן, משוכנעת שדי בעמדת "המגישה" כדי לשמור על כל הכיבודים שנלווים לה. אם היא תמשיך להדק את הקשר הגורדי בין הופעתה החיצונית לבין מעמדה, תגלה עד מהרה שכאשר זו תדהה חיש מהר תתפנתר על העמדה הפנויה איזו מיקי חדשה, דיילת לשעבר גם היא, שמוכנה גם לדחוף לאריאל שרון אצבע משולשת בפרצוף בשידור חי וגם לשאול אותו "כן, כן, אדוני ראש הממשלה, אבל לאן, בשם אלוהים, אתה מוליך את העם הזה?" ואם המזנבת הצעירה תהיה גם מנויה ב"הולמס פלייס" וב"רונית רפאל", בכלל חבל על הזמן של מיכל. וחבל. או שלא. תלוי בזווית הצילום.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully