קומוניקט

חלוקת זמן השידור של ערוץ 8 כוללת בתוכה משבצת תרבות בימי שישי בשעה 21:00, כשגיבורי החודש הם בילי הולידיי, בריאן אפשטיין ודייב סטיוארט, כשהאחרון הוא גיבור התרבות של יום שישי הזה. ולפני שאתם מתפלאים איך דייב נראה כל כך צעיר (שלא לומר איך אנני לנוקס נראית כל כך רעננה), קחו בחשבון שמדובר בסרט לגמרי לא חדש. הסרט הדוקומנטרי הנ"ל על סטיוארט נעשה לפני שבע שנים מסיבות פונקציונליות למדי, ככלי ליחצון תקליט סולו שלו שיצא באותו זמן, “Greetings From the Gutter” (עובדה בלתי ניתנת להכחשה היות ושם הסרט הוא כשם התקליט, ובשפתנו העדינה: "ד"ש מהביבים").

למרות חוסר העדכניות של הסרט וההיעדרות המצערת של עיסוק ב“Honest” - הסרט בכיכובן של בנות אול-סיינטס שסטיוארט ביים כמה שנים לאחר מכן – יש בסרט הדוקומנטרי הזה עניין מסוים, ולאו דווקא בגלל סטיוארט עצמו, אלא דווקא בגלל המבנה המשונה שלו, שהוא לפעמים מעניין ובפעמים אחרות כל כך מאולץ עד שהוא הופך למגוחך. "ד"ש מהביבים" הוא סרט שנועד לפאר את סטיוארט ולהבהיר לעולם שהבחור המזוקן הזה עם משקפי השמש הוא לא סתם האיש שעמד מאחורי אנני לנוקס במשך כל האייטיז, אלא אמן מיוסר, אניגמטי ומרתק. ואם הרושם החיצוני שסטיוארט עושה בלאו הכי (הוא תמיד לבוש טיפ-טופ ומדבר בטון שקול ומדוד) לא מספיק כדי להרשים, הסרט יעשה כל מאמץ כדי לשכנע אתכם עד כמה מדובר בדמות מעניינת. כמה עוד אנשים אתם מכירים שאמא שלהם אמרה להם עוד בילדותם: "החיים שלך יהיו מאוד קשים, בני. המוזיקה בחרה בך, לך במסלול שנקבע לך"?

"ד"ש מהביבים" הוא סרט מאוד מיוזע, כשניכר שמישהו השקיע מאמץ רב כדי לגרום גם לסרט וגם לגיבור שלו להיראות, איך לומר, מקוריים. לכן, הקו המפריד בו בין דוקומנטרי ל-Mockumentary ולבדיוני ממש הוא דק. הסרט בנוי ממקטעים שונים, שחלקם נושאים אופי תיעודי סטנדרטי (כמו ראיונות, או קטעים מסרטי שמונה מילימטר ביתיים ישנים), חלקם הם שיחזורים מבוימים של דברים שהיו או היו יכולים להיות, וקטעים האחרים הם מבוימים לחלוטין ומשמשים כמטאפורות פיוטיות למזגים שונים באופיו הכה-מורכב של דייב סטיוארט. למשל, מיד אחרי שדייב מספר למראיין שהבית שלו הוא הכלאה בין דיסקוטק בוויגן לתפאורה ב"בלייד ראנר" הוא מצהיר שהוא אינו חש בטוב, מתעלף ומובל לבית החולים באמבולנס. יותר מאוחר מאמתים את חשדותינו שההתעלפות הזאת הייתה מבוימת, אם כי לא מופרכת, כי כמו שסטיוארט תיכף יספר לפסיכותרפיסט קשיש בשם ד"ר בנטלי (שבהמשך הסרט יראיין את סטיוארט במקום צוות הטלוויזיה), הוא באמת סובל מהתקפי חרדה תכופים.

נדמה שהסרט עושה לסטיוארט יותר נזק תדמיתי מאשר תועלת, שכן אובר-הדרמטיזציה של חייו משכנעת הרבה פחות מההבעה הרצינית שלו בקליפים ישנים של יורית'מיקס (שלמרבה השמחה נזכה בסרט הנ"ל להיזכר בהיילייטס מתוך כמה מהם). אחת הסיבות שלשמה כינס אותנו הסרט הזה יחדיו הוא כדי לספר לנו שבמשך כל שנות שיתוף הפעולה ביניהם גנבה דמותה של אנני לנוקס את ההצגה לסטיוארט, ולא בצדק (וכמו שהיא תטען, גם לא בכוונה). את זה ידענו גם קודם, ואחד הדברים שאני לפחות רציתי לדעת זה קצת יותר על מערכת היחסים האישית בין השניים, שהיו גם זוג בחיים. הקומוניקט של ערוץ 8 מבטיח "מסמך דוקומנטרי מרתק, המשלב באלגנטיות גם הצצה לחייהם הפרטיים של הזוג הנוצץ". אם זה אלגנטי, אני מעדיפה ספורט-אלגנט.

"דייב סטיוארט - ד"ש מהביבים"
יום שישי, 21:00, ערוץ 8