וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ערסוואת

17.6.2002 / 11:38

יעל נעמני חושבת שארמנד ואן הלדן שוב יוצא גבר

גליון אמצע אוגוסט של "די.ג'יי" נקנה משתי סיבות שהתנוססו על שער המגזין: דיסק אוסף של גאראז' בריטי וארמנד ואן הלדן. הגאראז' היה זבל; ארמנד, לעומת זאת, יצא גבר. ארמנד תמיד יוצא גבר, כי הוא פשוט לא שם זין.

לשאלה מה פתאום הוא עושה גם את כל הביצועים הקוליים באלבומו החדש, "גנדי חאן", ענה ואן הלדן שנמאס לו מכל קונספט ה-featuring שהשתלט על כל חלקה טובה. זאת אומרת, לא מדובר באיזושהי אספירציה חדשה שלו אלא בנוהג ישן של לעשות דווקא. לשאלה מה עומד מאחורי הסינגל הראשון מהאלבום, "Why Can't U Free Some Time" (שזכה לקליפ משובב של תחרות ריקודים), הסביר שהיה לו איזה סיפור עם בחורה שכל הזמן בילתה עם החברות שלה, והיה לו ברור שרצים שם קטעים לסביים. העניין הלסבי לא הפריע לו, "כי ככה זה", מה שהפריע לו זה שכשהיה מתקשר אליה ומנסה לקבוע משהו, התשובה שלה היתה שהיא יוצאת עם הבנות, והוא נפגע. ארמנד ואן הלדן, האבא של הערסים ואיש שלא הייתם רוצים להיתקל בו אפילו בסמטה מוארת, כל כך נפגע, שהוא כתב על זה קטע. מתברר שלפעמים הוא כן שם זין. מה שבטוח זה שהוא אף פעם לא צפוי.

בחלוקה לקטגוריות משויך ואן הלדן לסצינת ההאוס הניו יורקית כבר מספיק שנים, ובכל זאת הוא לא מהסס בכל פעם מחדש לאמץ מרכיבים מכל מיני ז'אנרים ומכל מיני מקורות. ב-97' פרק כל עול והוציא אלבום היפ הופ משובח עם אופי אולדסקולי וים של סימפולים (Samplesalaya - Enter the Meatmarket); בדרך כלל הוא שומר על פאסון האוסי שמתחתיו חוגגת לה אקלקטיות, בסאונדים, במקורות הסימפולים ועיבודם, בשילוב של מרכיבים קשים עם רכים, בקיומם של קטעים אגרסיביים וכבדים לצד קטעים שהם התגלמות ה-happy ויכולים לנצח בכל מסיבה.

ב"גנדי חאן" הוא ממשיך את המסורת בלי ללכלך. יש רגעים באלבום שהרגליים נישאות מאליהן, חיוך מאושר עולה על הפנים, ומתעוררת נוסטלגיה לימים שבהם לא היה בכלל היסוס אם ללכת למסיבה או לוותר, שלא לדבר על נטילת תוספים. יש רגעים שבהם מי שלא יודעים את ואן הלדן טוענים שהדיסק קופץ. לכו תסבירו להם שבסטנדרטים שלו זה לגמרי תקין ושהיה לו אפילו להיט שלא חסרו בו קולות מנסרים ("קוצ'י", מהאלבום הקודם, המסיבי והמצוין “Killing Puritans"). ויש גם התכתבות עם האלבום הקודם, לשמחת המתמידים. המוטו, כפי שהסביר ואן הלדן באותו ראיון שכבר צוטט, הוא "להירגע וליהנות". להירגע? לאו דווקא, אבל ההנאה מובטחת.

"גנדי חאן" יצא בארץ חודשים ארוכים אחרי שיצא מעבר לים (אוקטובר 2001). ואם כבר נעשה המעשה באיחור ממש לא אופנתי, זה המקום לשאול גם למה עדיין לא טרחו להפיץ כאן את Repro”", אלבום מיקס שיצא בתקופה שבה יצא אלבום האולפן ובו מיקסס ואן הלדן רימיקסים פרי ידיו לכדי תרכובת לא מושלמת אך בהחלט ראויה? זה גם המקום לצאת בפנייה נרגשת ליזמי מסיבות למיניהם: ארמנד ואן הלדן הוא האיש הנכון לקטוע איתו את מחזור החומרים הגלובלאנדרגראונדי שנראה שפשה במועדונים. הנה לכם אתגר, מי שיעמוד בו ייצא גבר כמעט כמו ארמנד.


Armand Van Helden - Gandhi Khan, הד ארצי

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully