פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בעקבות יאיר לפיד: המוזיקה המזרחית מפחדת מפוליטיקה?

      אחרי יאיר לפיד, טבעי שעוד דמויות אהובות בישראל יחשבו על הכיוון הפוליטי. אבל מה מפחיד אמנים כמו אייל גולן בכניסה לעולם הזה? חגי אוזן מנתח ומבקר סינגלים חדשים

      כניסתו הרשמית של יאיר לפיד לפוליטיקה שיוותה לכנסת ישראל מראית עין של מקום נחשק שכולם נוהרים אליו. אחרי לפיד הגיעו נועם שליט וניצב בדימוס משה מזרחי והרשימה סביר להניח תתארך עם הזמן. דבר אחד מאפיין את כולם: הם רוצים להביא לכנסת את מגוון הדעות של החברה הישראלית. הם מגיעים מכל מקום - מהתקשורת, מהמשטרה, מהספורט ומתחומים אחרים. חוץ ממקום אחד, עדיין לא הגיע אלינו נושא דגל - המוזיקה המזרחית.

      אולי זה בגלל שהם עסוקים בעבודה יותר מדי אינטנסיבית באירועים ובהקלטות, או שזה פשוט לא מעניין אותם. ואולי האמת היא שהם בעצם מפחדים. המוזיקה המזרחית כל כך זוהרת שהפוליטיקה האפורה לא מגרה אף אחד מהזמרים והיוצרים. הם מעדיפים להצליח ולבצע את השינויים בשטח. יחד עם זאת, עכשיו כשיאיר לפיד נכנס לתמונה, כדאי אולי לחשוב שוב על כניסה לכנסת שהרי מישהו צריך לתת לו קונטרה ואל תתנו לפיזוזיו במועדון הגנקי להשכיח את הקרקע ממנה הוא צמח. בניגוד לאביו, לפיד פוליטיקאי מהסוג שיודע להגיד את הדברים בצורה עגולה. אם אבא שלו הלך דוך, לפיד ג'וניור הולך הפוך על הפוך. הוא דוגל בשיטת "חברי הטובים ביותר שומעים בחדרי חדרים מוזיקה מזרחית". גם אם נאמין לו, ליתר ביטחון, כדאי אולי לכמה מסלסלים אמיצים לנסות להיכנס לפוליטיקה ומועמדים לא חסר.

      החשש המרכזי של הזמרים המסלסלים הוא משיוך פוליטי שעלול לפגוע בעבודתם. למרות שהנטיות הפוליטיות של רובם ככולם הם די ברורות (ימין – מרכז), הזדהות אמיתית עלולה לפגוע בהם. אפשר לספור על יד אחת מקרים שבהם זמרים ממש פעלו בצורה ברורה. הזכורה מכולן היא זהבה בן ששרה בקמפיין של מרצ. זמן קצר לאחר מכן הגיעה התגובה של אחותה התאומה אתי לוי, שנרתמה לליכוד. שלומי שבת לעומת זאת, הצליח ללכת בין הטיפות למרות ששר את ג'ינגל הבחירות של הליכוד.

      מי שהציע את עצמו באופן רשמי והתמודד על מקום לרשימה לכנסת של מפלגת העבודה הוא ניסים גרמה, שכשל. מעבר לכך, לא היו מהלכים משמעותיים של זמרים יוצרים שרתמו את עשייתם המוסיקלית והיכולות הכריזמטיות שלהם לסחוף קהל, לטובת מהלך פוליטי. נראה שהזמרים מעדיפים את שיטת: "תשיר יפה ותשתוק". לאייל גולן, שרית חדד ומשה פרץ זה עובד יפה עד עכשיו. אולי הם מתגלחים על הזקן של זמרים בודדים שכן התבטאו בצורה חדה, כמו עמיר בניון, עופר לוי ונתי לוי. לפחות בניון הוא מועמד טבעי מאוד לעשות את המעבר ואולי גם לזכות בהצלחה.

      כך או כך שאלה שצריכה להשאל היא האם גם במקרה הזה, יקומו הפוליטיקאים וידרשו שוב חוק צינון, כפי שעשו לאנשי ביטחון ויאיר לפיד. הרי אם שנייה לפני הבחירות ישי לוי יפגיז בלהיט ענק, חברי הכנסת עלולים לחשוש שעשרות אלפי ההורדות בסלולר עלולים לבא לידי ביטוי בקלפי. חוק כזה יהיה קשה מאוד ליישם מכיוון שייתכן מאוד שבאמצע קמפיין הבחירות, שיר ישן של הזמר יהפוך ללהיט וייתן דחיפה למהלך. בעייתי.

      מצעד פלאש עצמאות 2011 עצמאיים עמיר בניון (נמרוד סונדרס)
      כנסת ישראל, אני אחיך. עמיר בניון (צילום: נמרוד סונדרס)

      הראשון שמתאים לתפקיד הוא אביהו מדינה, שקיבל המון הצעות להיכנס לפוליטיקה וסירב עד כה. עכשיו הזמן שלו. לאחרונה הוא סיים את תפקידו כיושב ראש אקו"ם ועד כמה שזה יישמע כואב, מדינה של השנים האחרונות הוא כבר פחות זמר-יוצר ויותר פעיל פוליטי. בעבר הוא גם הודה שהוא עסוק בפעילות למען המוזיקה המסתלסלת וזה בא על חשבון היצירות שלו.

      מבחינת ההתאמה והיכולת הבולדוזרים להזיז דברים, כנראה שהאישה המתאימה ביותר לרוץ לפוליטיקה היא מרגול. מרגלית צנעני הוכיחה שהיא בעלת יכולות להחזיק את המדינה בביצים, והיא מסוגלת לעשות זאת כדי להוציא ממנה תקציבים לתרבות, או למלעוניות, כמו שהיא אומרת. מרגול אמנם תצטרך להתמודד עם העובדה שהעבירה החמורה בה הורשעה תישא עמה קלון, מה שיגרור המתנה של לפחות 7 שנים מזמן ההרשעה, אבל זו מדינת ישראל - תמיד אפשר לארגן משהו.

      וישים/ביקורת סינגלים

      עופר לוי - "אושרית"

      שבע דקות של שיר זה משהו שרק עופר לוי מסוגל להוציא. בזמן שתעשיית הסלסולים עושה צעדים מהוססים לעבר שירי הנשמה, עופר תוקף עם שיר שמחזיר אותו לימי "אין לי יום, אין לי לילה". אורך השיר יהיה בעוכריו, אבל כמו שזה לא הפריע לשירים גדולים אחרים שלו להפוך לקלאסיקה, גם הפעם סביר להניח שזה לא יקרה. אפילו ש"אושרית" הוא הרבה פחות טוב מהיצירות הגדולות ההן.

      ישי לוי - "את"

      מפגש שנותן משמעות מחודשת למילה גלאקטיקוס. ישי לוי מקליט שיר שיצר בעבורו עמיר בניון, ולקינוח בעמדת ההפקה המוזיקלית הוצב יעקב למאי. התוצאה היא שיר יפה מאוד, אבל לא יותר. יכול להיות שזה עניין של ציפייה, אך מה שבטוח הוא שב"את" אין מימד נוסף מעבר ליופי הנראה לעין, או ליתר דיוק הנשמע לאוזן.

      יוסי מאיר - "האושר שלי".

      בזמן שקובי פרץ מגמגם, מנסים זמרים צעירים להרוויח את לחמם. אחד מהם הוא יוסי מאיר. נגן הדרבוקא שעובר לקידמת הבמה, כתב והלחין את "האושר שלי" והוא מציג צבע קול חם ונעים ומראה שיעזור לו מאוד להיות הדבר הבא בפופ המסתלסל.

      דודו רז - "אמרת לי די"

      שיר חזק שמושך באינטנסיביות לרחבות. עיבוד מעולה של רביב חי בן מנחם לשיר שנכתב והולחן על ידי רז עצמו, שמבצע אותו בנחישות וברגישות.

      עוד מוזיקה מזרחית? ספרו לנו בפייסבוק