בית התקליט עם J.Viewz

האלבום הזה הוא כמו התמונות האלו, שבמבט ראשון נראות כמו איש עם זקן ואז אחרי שאתה מסתכל הרבה זמן משהו נוסף מתגלה - שאתה צפוי ושטחי. במבט ראשון זאת פשוט להקת אינדאסטריאל, שעושה רעש ומקללת, ולובשת שחור. במבט שני ושלישי, ו-10 שנים של מבטים חוזרים מגלים כל כך הרבה שכבות של רגש ודיוק שזה כמעט לא הגיוני. אחד הכישרונות הבולטים של טרנט רזנור זה לעטוף את העומק האינסופי של העשיה שלו בעטיפה פלקטית פשוטה.

בריאן אינו עשה את האלבום הזה כפסקול שלדעתו אמור להתנגן בשדות תעופה. זה האלבום ששמעתי הכי הרבה פעמים בחיים. הוא פשוט מתנגן רוב הזמן אצלי. זה אלבום שיש בו כל כך מעט נגינה שהוא מדגיש את השקט שיש בחדר, ויוצא שיש יותר שקט שמנגנים את האלבום הזה מאשר אם לא מתנגן כלום. מאוד מאוד מומלץ".

10 השניות הראשונות של השיר הראשון, "Everything is In It's Right Place" כל כך טובות, שגם אם כל שאר השירים באלבום היו הפתיח של החדשות - הוא עדיין היה אחד האלבומים האהובים בכל הזמנים. אבל יצא שכל שאר השירים מדהימים באותה מידה, ויש לכל האלבום אווירה אחידה, מיוחדת וחדשה לגמרי, גם היום האלבום הזה נשמע לי חדש.כל להקה נורמלית שהיתה משחררת אלבום כמו "אוקיי קומפיוטר" שמכניס את כל העולם לשוק היתה בטח מנסה לשחזר את אותו אלבום קסום עד לסוף הקריירה שלה.רדיוהד בשקט שינו כיוון והמשיכו הלאה".

אלבום שלדעתי יצר ז'אנר חדש לגמרי במוזיקה האלקטרונית. זה משהו שאני מאוד אוהב, באמנות בכלל , כשאתה בתור צופה מרגיש שקיבלת הזדמנות להציץ מהחלון אל תוך עושר של עולם שלם. למרות שאתה לא רואה את כל העולם, אתה כבר מבין איך כל הפרטים בו מרגישים. העיצוב, הסאונד, ההפקה, המילים, השירה, הלבוש, הכלים. האמת שיותר מגניב אותי שנברא עולם חדש ועקבי מאשר האיכות של החומר, שהיא מטורפת כאן בלי קשר. סטייל יחיד במינו.

אלבום שכולו קסם. משהו שאי אפשר להסביר במילים, זה לא אלבום של הפקה מעולה או הברקות מבחינת כתיבה או ביצוע או רעיון. אולי זו החמימות הכללית שיוצאת מכל העניין יחד שיוצרת פשוט שלמות אומנותית.

20.01 - זאפה ירושלים

21.1 - דאג וטוני בנתניה

22.1 - פלורה ברחובות

24.1 - ברקה בבאר שבע

28.1 - הזאפה בתל אביב

2.2 - מועדון הביט בחיפה