צו קופה
תמיר מאושר. הוא זכה השבוע לשלל גירויים חזותיים שמפתחים את תפיסת המרחב שלו פלוס קשר עין-יד-חד-קרן: כל הדיירים נעטפו בשלל צבעים (קותי הפליא במיוחד עם "אדום בגוון צהוב") והעיפו קוביות לאוויר, כשתמיר צוחק ומוחא כפיים ואז צונח לנמנום עם דובי. פלא שלא הוא לחץ על הכפתור האדום בעצמו באיזה התקף של פעילות, הרי הוא כה נוצץ ומבריק.
הדיירים נשאבו לתוך משחק "מונופול" סאדיסטי, למרות שהתאים יותר שיישאבו למשחק "הרמז", כשקותי משפד את פרופסור שזיפי בפמוט. כל זוג גובה תשלום על מתחם אחר בווילה, מה שאומר שסופי תצטרך להשתין במקלחת, ואף לחרבן, כפי שהיא צווחה בעפעוף נשי ענוג של ליידי קקה כשתמיר מתייפח לצידה "אוי ואבוי אבל זה פטריות!". טים לוזרים לא היה היחיד שהתקשה במשימה, ועד מהרה פשטו את הרגל יוסי ("אני אהרוג אותך יא סתומה!"), יעל ("אבל כל כמה זמן הרמתי את הרגל"), קותי ("לא, יאנה, אל תלכי!") ושרי ("יש! אני בסיטואציה כלשהי!"), והושלכו לחדר העינויים הלבן שבו הרשתית אינה נחה לעולם. קותי ויעל סירבו לאבד את שפיותם בתוך תהומות הריק הלבנות, ושכנעו את השאר לעשות מעשה מצדה: עומדים סביב הכפתור האדום, אוחזים ידיים, לוחשים "ברוך אתה אלוקינו שציוונו להדיח את שרי על קידוש השם", ויחדיו מפרקים את המשימה. בפעם הבאה, שבץ נא.
הקומדיה
לעולם אל תעצבנו את קים כשהוא חובש כובע ומנמנם ליד דלפק. אתם עלולים להיקלע איתו לפינג פונג של "מי את? את כלום" "מי אתה? אתה כלום", "לא, אבל מי את" נצחי בלי שתגלו בסופו של דבר מי באמת כלום. סופי היא אמנם לא בדיוק הבחורה שהייתם רוצים לקפץ איתה לטיול באחו (בדיוק כשאין שם שירותים) ובמשימה היא שמרה בעיקר על עצמה, והיא מעצבנת כמו שרק בחורה שחושבת שהפאקים שלה חמודים יכולה להיות. אבל קים נטפל פשוט כי הוא צריך להיטפל. הוא ממשיך להילחם ברשע העולמי, ואם הרשע העולמי מוותר והולך הביתה כי אסור לו לשחק בחוץ אחרי שבע, אז הי את שם, כן את עם נייר טואלט על העקב, את תהיי הרשע העולמי החדש.
מה קים לא צעק עליה? באיזה כינויים הוא לא כינה אותה? "עיניים של גוזל עיוור", "גועל נפש שכמותך", "את בהמה, יחמורת ביצות", "בן הזוג שלך בטח מתפוצץ מצרכים" (צרכים זה כנראה קטע זוגי אצלם). הכול, חוץ מלעשות לה יוקוזונה כמו שאלוהים התכוון כשהוא יצר אותו. אכזרי, אבל לפחות לא מתיש כמו גזרת הקאט-פייט של הבית, שם נמשך קרב החזיות כבר חצי פרק.
הדרמה
אביבית ויאנה נלחמות על גבר, אבל בעצם נלחמות על עצמן, על התדמית שלהן. שתיהן מתלטפות עם גברים שונים בבית בשביל קמצוץ צומי, רק שליאנה יש פחות ריסים ומבט נוגה. אז היא קוראת לאביבית נערת ליווי, ולאחר סשן "סתמי ת'פה", "לא, את סתמי ת'פה" קצר, הכרזות "את הולכת ליפול אצלי קורבן" (יאנה) ו"אני לא אתן לאיזו חתולת רחוב לשבור אותי" (אלאדין 2, שובו של ג'אפאר), הן מתיישבות ללבן את הקונפליקט ביניהן כמו תינוקות גדולות.
יאנה מסבירה לאביבית שהאופן שבו היא לבושה מפריע לה, וכנראה גם מפריע לנשים אחרות, אז מוטב שתחליף אותו ותחסוך לעצמה בעיות. טקסט שאם חרדי היה אומר אותו הייתם מקיאים על המסך, אבל זה בסדר, כי יאנה היא בחורה עם מבט נוגה ולאביבית באמת יש יותר מדי ריסים, אז אנחנו יודעים איזה צד לעודד. רק שימלאו כבר את השכשוכית בוץ וישפכו אותן פנימה, שנוכל להכריע את הסוגיה הזאת כמו שצריך.
הטרגדיה
ובעוד אביבית הופכת לנערת ליווי כתוצאה מפלרטוט עם גברים שונים בווילה, ערן מפלרטט גם הוא עם חצי בית, אך למרבה הפלא יוצא תותח. בכל מקום בו הוא דורך פורחת נערה סמוקה שבטוחה שהיא הכי מיוחדת בעולם, כי אתמול בלילה ערן לחש לה משהו על רגשות. פורחת, ובקרוב תנבול. אל תקטוף, נערי.
מיומנו של וולטר
יומני היקר, ישנתי בקפוצ'ון של קותי ונדבקתי במחלות שהוא חולה בהן, ועכשיו אני לא יכול ללבוש אדום או להתעלם מציצים. האם בקרוב אתחיל גם ללקק את יאנה?
הציטוטים
"קותי יאהב אותי!" (תמיר נתקף אושר כשהוא מגלה שהוא קיבל את הצבע צהוב)
"יש לי פה עוד נכס, אני גובה עליו דמי שימוש" (ערן. על אביבית. כמה ללילה?)
"טוב, בסדר. ארוחה אחת וחרבון אחד ליום וזהו" (סופי, לאו דווקא בתקופת המשימה)
"איפה ערן שיקנה לי דברים?" (אביבית, לאו דווקא בתקופת המשימה)
"כל אחד פה סחר-מכר, כאילו אתם בעת העתיקה!" (קים ממשיך להשתמש במושגים שלאיש מהדיירים האחרים אין מושג בהם)
"היא מתייחסת אליך כמו לילד מפגר בן שלוש" (קים מפרשן לתמיר)