המשל הגדול ליחס הבעייתי שקיבל מנהל 88FM היוצא, יובל גנור, מהקהל ומהברנז'ה נמצא בתוכנית אחת עם מגישה ספציפית אחת. במקרה קוראים לה נינט טייב, והיא הפנים המוכרות בישראל. טייב הגישה בתחנה בשנתיים האחרונות את "פנדו נג'נה", תוכנית אישית בימי ראשון בשעה 23:00. עוד לפני שניגנה שיר אחד, חטף גנור את חיצי הרעל אליהם התרגל מרגע שמונה לתפקיד והחל לבצע את השינויים העמוקים בלוח השידורים והנהלים של התחנה. "זו דוגמה מעניינת לאנטי האוטומטי שהיה נגד הקו שלי", מספר גנור בראיון ראשון מאז סיים את שלוש השנים שלו כמנהל התחנה.
"הלכתי מתוך עניין למסיבת העיתונאים שנינט עשתה לכבוד האלבום השני שלה, 'קומוניקטיבי'. אתה שומע את האלבום, שהוא לא קומוניקטיבי בעליל, כמעט אפילו להכעיס. היא ישבה באירוע הזה עם ביטחון של אחת שיודעת לאן היא הולכת, כך שהיה ברור שזה אמיתי, שזה מה שהיא שומעת, שזה מה שמעניין אותה ובזה היא הולכת להתעסק. אחרי איזה ראיון שהיה איתה ברדיו הצעתי לה תוכנית, והיא שאלה 'אני אוכל להשמיע את מה שאני רוצה?' ואמרתי לה שכן. 'כולל שיר של 15 דקות באפריקאית?', 'כן'. וזה קרה".
ואז הגיעה ההתנגדות.
"האמת? זה היה הרבה פחות כבד ממה שחשבתי".
למה בעצם?
"יכול להיות שאחרי כל התגובות למהלכים הקודמים ועם כל הבלאגן שכבר עשיתי, זה נראה להם בסדר. אחרי עופר נחשון, מי זאת נינט? בסך הכל, רוב המאזינים שמו לב שהיא משדרת מוזיקה הרבה יותר הארדקור מרוב השדרנים בתחנה".
אבל יובל גנור לא רצה להתחיל בנינט, הוא אפילו לא חשב עליה כשיצא לדרך בתפקיד מנהל 88FM, אי שם ב-2008, דרך שהסתיימה לפני חודש, עת נקבע כי משה מורד יחליפו בתפקיד מנהל התחנה. גנור היה למעשה המנהל הדומיננטי הראשון מאז מקים התחנה, יואב גינאי, ומיד כשנכנס הוא ידע לאן הוא רוצה להגיע: תחנה מואזנת ורלוונטית בהרבה, פחות אטומה והרבה פחות אליטיסטית. "היתה חסרה לי ולאנשים שמחפשים מוזיקה יותר איכותית ושנמאס להם מגלגלצ, כתובת אמיתית", הוא משחזר. "88 הפכה למקום שאין בו קו מוזיקלי מנחה, ללא קשר לשעות השידור. לא היה בכלל קו שאומר באיזה שעה משדרים מה, באיזה שיר פותחים שעה ובאיזה שיר לא. הכל נעשה בתחושת חופש מוחלט שזה מקסים כמובן, אבל בסופו של דבר הוביל לאן שזה הוביל והיה צריך לעשות סדר חדש".
רייטינג.
"זה בא לידי ביטוי ברייטינג ורייטינג זו לא מילה גסה, בוודאי בשידור ציבורי. אתה יכול לשדר את הדברים הכי איכותיים, אבל אם זה לאף אחד לא יוצא מזה כלום".
מצויד באג'נדה ובידע הנדרש, גנור ביצע תוך שלושה חודשים מהלך חסר תקדים בתחנה: הוא הזיז שדרים, ביטל תוכניות, הכניס כללים מנחים לעריכה ועורר עליו מהומת אלוהים שכללה אזרחים מודאגים תחת הכינוי "משמר 88", שדרנים זועמים שהדליפו מתוך התחנה וברנז'ה שראתה בשינויים פגיעה בקודש הקודשים. "פגיעה אנושה בקיום התחנה", כינו זאת מאזינים. גנור מספר כי היה מוכן למתקפה, אבל לא לעוצמתה: "תיארתי לעצמי שתהיה התנגדות, אבל לא הייתי מוכן לזה", הוא אומר. "באיזשהו מקום הבאתי את זה על עצמי. עשיתי חלק מהדברים בצורה שבה עשיתי אותם כי לא היתה ברירה".
היית ברוטלי.
"לא, לא הייתי ברוטלי. אני 16 שנה ברשות השידור, אני זוכר מקרים של חברים ואפילו מקרה שאני עברתי ששמענו שמורידים את התוכנית שלנו בעיתון או שפתאום אנשים לא ראו את השם שלהם בסידור העבודה. זה לא קרה לאף אחד אצלי. הייתי חייב לעשות את זה ככה כי אחרת כל המהלכים היו מסוכלים. התחנה הזו היא דבר מדהים שנוצר יש מאין, אבל התרגלו שם שאי אפשר לעשות שינויים. אם הייתי משתף יותר, זה פשוט לא היה קורה".
ובכל זאת, קיבלת תגובות איומות, מעליבות.
"אז קיבלתי כל מיני מיילים, 'הלוואי שתחלה בסרטן מהסוג הקשה ביותר', 'שתמות', "הלוואי שתתפוצץ במנהרה בעזה", כל מיני איחולים מאוד נחמדים. הבנתי את זה, והבנתי אותם את השדרנים והמאזינים. אמרו שאני הולך להפוך את 88 לעוד גלגלצ וזה הבהיל אותם. וזו תחנה שמאוד חשבה למאזינים והם הגנו עליה, כי הם חשבו שזה הולך להיות משהו מסוים מאוד. אמרו שהתחנה תהפוך לתחנת אייטיז כי היתה לי תוכנית קבועה ששדרה אייטיז. אנשים שהרכיבו את תחנת השידורים שאני העליתי, מבועז כהן, דרך משה מורד ועד טל השילוני אף אחד לא אמר להם לשדר אייטיז. זה סתם קשקוש".
זעמו עליך בגלל שהבאת את עופר נחשון.
"עופר נחשון שידר שעה ביום מתוך 24 שעות. נכון שזה היה יוצא דופן בנוף של 88, אבל עופר נחשון שידר פופ בסופו של דבר, וזה לא משהו שמאזיני 88 לא יכלו לעכל. הגרעין המיליטנטי של המאזינים, עבורם זה היה סדין אדום ואולי אפילו בפני חלק מאנשי התחנה. למה? זה סוג של איסטניסיות כזו. זה היה מוגזם".
גנור לא ויתר, והיה מי שעזר לו: מנהל הרדיו לשעבר, אריה שקד, תמך בו ללא סייג; קולגות בכירות מתחנות מתחרות החמיאו לו על השינוי, האולפן החי של 88FM, "ג'אם 88" הכריח את גלי צה"ל למתוח את הג'אמים שלהם, הופעות בינלאומיות שודרו ובסופו של דבר גנור ביצע אולי את המהלך המשמעותי ביותר בתחנה והוריד את מבזקי החדשות ממנה, צעד שלא מעט מאזינים מודים לו על כך עד היום. בסוף גם הרייטינג עלה. ועדיין, איש לא ירד מגנור. "הבאזז התקשורתי שנוצר בגלל הבלאגן בתחנה עלה לכולם בדמים", הוא מספר. "כל הזמן רצו לקצץ אותנו, אבל לפחות חרב הסגירה הוסרה, וזה משהו שאנשים שוכחים בגלל אחוזי ההאזנה, היה קל לאיים על התחנה בסגירה, מה שהוציא אנשים באופן מאוד מרגש לרחוב".
היו גם כמה תקריות משמעתיות בתוך כל הלחץ הזה. השעית את השדרן בן רד בגלל שהביע ביקורת על פרסומת.
"אתה זוכר מה הוא אמר? הוא קרא לזה 'חרא של פרסומת, זבל'. זה בעיני חוסר טעם. זה גם יצר מערבולת שהיתה כבר מעל לראש שלי. המפרסם (בנק דיסקונט ע.ש) איים להוריד את כל הקמפיין מקול ישראל. אני לא מכיר עיתון שבו עיתונאי יורד על הדף שמשמאלו וואומר 'זו חרא של פרסומת'. אפשר להתיפייף מהיום ועד מחר, אבל זו חלק מתפיסת השידור של קול ישראל. האם זה היה מוגזם להשעות אותו? אולי. זה כבר לא אני".
תקרית 2: אותו בן רד וטל השילוני מתעמתים באלימות באולפן.
"אני מעדיף שלא להיכנס לזווית הזו. הם יישרו את ההדורים ביניהם, שניהם מעדיפים להשאיר את זה מאחוריהם. זה יצר המון מתח וזה מאחוריהם. לא נכון וחכם להיכנס לעניין הזה".
יש לך חרטות?
"ברור. הרבה דברים שהייתי עושה אחרת".
שפוך.
"ברור לי שהסגנון שלי היה קצת נוקשה, שהייתי מאוד דווקני עם חלק מהשדרנים, היה אפשר לשתף יותר. באופן כללי, לא עבדתי לפי הקצב שרציתי ולא עשיתי מספיק. לא הגעתי לאן שרציתי".
מה למשל?
"היעד שלי היה להפוך את 88 לאלטרנטיבה מספר 1 לגלגלצ ולא עשיתי את זה. לא יודע אם אפשר לעשות את זה בשלוש שנים. מה רציתי? זה יהיה קצת לייעץ למחליפי, ואני לא שם".
אבל דבר אחד גנור כן משאיר למחליפו, כפי שנחשף לראשונה בוואלה! תרבות, וזה תוכנית הרדיו האלטרנטיבית "הקצה" שתגיע ל-88FM החל מה-1 באפריל. זאת במקביל להפיכת אתר "הקצה" של נדב רביד וקוואמי לתחנת רדיו אינטרנטית. גנור נשאל על כך ואישר את הפרטים.
אם מדובר באלטרנטיבה מספר 1, למה לא ללכת על תוכנית כמו "הקצה" שהועזבה מגלגלצ?
"אני אגלה לך משהו: אני סיכמתי את זה עם נדב רביד ועם קוואמי והם יגישו תוכנית שבועית משותפת ברצועה לילית. זו אחת ההחלטות שאימץ משה מורד, מחליפי, שהוא אדם מאוד מנוסה ואני בטוח שיידע לנווט את הספינה".
בגיל 39, גנור מאפשר למורד להמשיך הלאה, בעוד הוא חוזר לעמדת עורך החדשות, מגיש יומני חוץ ובעל התוכנית הקבועה שלו ב-88FM. הוא לא מתייחס לענייני ההחלפה ונראה שלם מאוד עם העובדה שהוחלף יחד עם כל מנהלי תחנות קול ישראל במכרזים השונים, מרשת א' ועד רשת ג', לה יצא מכרז ממש השבוע. פתאום, הוא מוצא את עצמו מאזין גם לגלגלצ מדי פעם ולתחנות נוספות, משוחרר מהלחץ והאחריות כמנהל. כאיש רדיו, הוא מביט על הרדיו הישראלי ולא בטוח שהוא רואה עתיד ורוד: "עצוב לחשוב שהרדיו כמדיום אולי ייעלם", הוא אומר. "חדשות, אני בטוח שיישארו במדינה הזו. מוזיקה זו שאלה קשה. קטונתי מלדעת".
יש מכרז לרשת ג', אם אתה רוצה לחזור לניהול. יכול להיות מעניין.
גנור מחייך: "יכול להיות מעניין"
את גלגלצ היית הולך לעשות?
"אני חושב שטוב ונכון לי עכשיו לחזור ולהיות מאחורי הקלעים, מול המיקרופון. זו היתה הרפתקאה מעניינת ונחמדה, וזהו".
88FM: אהבתם את השינויים שיובל גנור עשה? שתפו אותנו בפייסבוק