קים ביג דיל
לעזאזל איתך, תמיר. למה היית צריך לרקוד כל כך יפה בדקת השכנוע שניתנה לך. פיזזת בכזה עוז שהצופים מיד החליטו להצביע לסופי פלוס ירד גשם. "והוא גם צייר על המצח בליפסטיק", נאנק המסמס הקולקטיבי, "הוא חמוד מדי, אני לא עומד בזה, שמישהו ישים אותו בתוך גרב ויצלם לקיוט-אוברלוד", כשתמיר צוהל ברקע שסופי היא כמו טופי כי היא אסרטיבית.
זה ההסבר האפשרי היחיד להדחה המוזרה של קים אתמול. אחת הדמויות המעניינות בבית, ומהבודדים בתכנית שמסוגל לנסח משפט עם נושא, נשוא ופואנטה גם כשהוא מאחל לך שתישרף, נגוז בלי להשאיר פתק על המקרר כאילו היה אימא של מרקו (ותודה לקותי על הדימוי). לא כל המלחמות שלו היו חשובות, או צודקות, או מובנות, במיוחד מאז שברי וזיוה חסכו לו את התחמושת ועזבו, אבל הוא ידע להילחם ועשה זאת עם חן. דווקא סופי נשארת, כשהיא מדדה אחרי אביבית ונושאת עבורה את שאריות העור הצונח שלה תוך שהיא תורמת סיפור אוטוביוגרפי מרגש על קקי. הלפ.
רגב. אביבית. ערן. יאנה. קותי. איך מפרקים את דבוקת ההורמונים המהבילה הזאת למנות קטנות. ערן מבקש מאביבית שתדבר עבורו בנאום ההדחה, אבל רגב כבר ביקש ממנה, והוא לא מוכן שהיא תדבר עבור ערן, שבעצם רוצה את יאנה, שמתלבטת על קותי, וככה הגוסיפ-גירל הזה אוכל לכולנו את המוח כולל הגרעינים.
טוב, רגב לא לגמרי במשוואה הזאת. הוא עדיין משוכנע שהוא חלק מדרמה כלשהי בבית, כשהוא פוקד על אביבית להתרחק מערן והיא ממצמצת אליו מבט של "תזכיר לי מי אתה, משהו עם יהלומים?" אבל יאנה וקותי כבר חמים כל כך שהם הגיעו לשלב של משחק-הכאפות, שנועד להכשיר אותם לחיי זוגיות עתידיים כמשפחה בסיכון.
וערן דואג ליאנה. היא מסתובבת יותר מדי עם קותי וזה לא הגיוני כי הוא יותר חתיך. "זה נראה כל כך פתטי איך שאת מתנהגת שאת איתו", הוא נאנח בטון של "ממש קשה לי לומר את זה כי אני רגיש", "אם הייתי רואה אותך ככה הייתי חושב שאת הסמרטוט הכי גדול בעולם. כואב לי לראות שאת כמו הרוסיה הזאת עם הביטחון העצמי הנמוך שהולכת עם הערס". כמו הנבל האשכנזי שמנסה בתחילת הסרט לקחת את הבחורה ליהודה ברקן. יאנה דומעת, גם כי היא סמרטוט וגם כי היא רוסיה וגם כי ערן חתיך, והכל כל כך מבלבל. כדי להרגיע אותה, ערן לוכד אותה מכורבלת בנסטי ומתפייט: "אם היית יכולה להיעלם, לאן היית נעלמת? תעצמי עיניים, תדמייני כל מיני דברים קסומים בזמן שאני ממזמז לך את היד ברגישות ומחשב לך את ההורסקופ לפי הציצי". היא דומעת שוב כי הוא כל כך חתיך, והוא מנגב לה את הדמעות. לא כמו קותי, שיודע לנגב רק חומוס.
ואחרי שהצליח לשכנע את יאנה שקותי מוחק לה את החיים ותולש לה את הנשמה ("זה כמו הסיפור על הבלונדינית עם החצ'קון", הצטעף) הולך ערן ליישר את ההדורים עם קותי. הוא רוצה ללבן ביניהם את היחסים לפני שהוא מעיף אותו לרצפה בדרך ליאנה (מתוך התחשבות, הוא ריפד למענו את הרצפה באביבית). אז הם מתיישבים לשיחת פיוס. "בהתחלה לא הייתי מקשיב לך בכלל", הכריז ערן בחגיגיות, "היית במשבצת של הרעים, של בנאדם שהולך לדקור מישהו כל שנייה, היית מבחינתי כמו קוף, שלא מעניין אותי להקשיב לו בכלל כי הוא סתם רץ ועושה תנועות".
קותי טרק את הקפוצ'ון שלו בזעם וקם לעזוב, כשערן עוד צועק אחריו משהו כמו "רגע, חכה, מתישהו אני אמור להגיע לפואנטה שאומרת שבעצם טעיתי ואתה דווקא בסדר", אבל זה משום מה מאוחר מדי, הקוף הזה כבר הפליג. "למה הוא עצבני?" הגיעה יאנה לברר. "כי ביקשתי ממנו סליחה", נאנח ערן בטון של "אלוהים, כל כך קשה להיות רגיש".
קותי, אכן, עדיין בהלם משיחת הפיוס המרהיבה. הוא דורש מיאנה להחליט עכשיו, זה אני או הוא. היא דורשת מקותי שיבחר, היא או אביבית. אנחנו, בינתיים, בוחרים בקים. קים, איפה אתה למען השם. בוא הביתה, לא נאמר אף מילה, רק נספר לך סיפור על הבלונדינית והחצ'קון.
ייסורי וולטר הצעיר:
יומני היקר, למה קותי מתעקש ללכת עם גרב אחת שחורה ואחת לבנה? האם זה סמל לאחדות בעם בין מזרח ומערב? כי אם כן, העם הזה מסריח לאללה.
הציטוטים:
"יאללה, אוכל וקקי חינם!" (דיירי הבית ברגע שהמשימה נכשלת. ואמרו אמן)
"הוא חתיכת יצור" (יעל מקיאה על חברה הטוב יוסי)
"יה, תראה את הנחליאלי".
"הנחליאלי הזה מפגר. הקדים בחודש וחצי" (תמיר וקותי בשיעור מולדת)
"2012, ועדיין יש גילויי גזענות, ועוד איפה, בפריים טיים של ערוץ 10" (קותי מזפזפ)
"אני תמיד אומר שאני ילדה בת חמש שרוצה חיבוקי" (קים מסכם)
ויורם זק היה אומר:
