פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      עורכי המגזין האורבני "אף": "אנחנו רוצים להיות טייקונים"

      החינמון האורבני "אף" חוגג שנתיים ועורכיו מבטיחים שגם חרדים קוראים אותו למרות "שיש בולבול בעמ' 47", שהאפליקציה שלו בדרך ושהחגיגות בשנה הבאה יהיו בירח. ראיון

      לאו ליברמן (28) ויותם קלנר (30) נפגשו כמ"כים בצבא. שנים מאוחר יותר, כשליברמן כבר היה בין הבולטים בסצנת המוזיקה הירושלמית, וקלנר החל ללמוד עיצוב בבצלאל (הוא אחראי לסלוגן ולעיצוב "ב' זה א?הל" ששלט פה בקיץ האחרון, רק שתדעו), החליטו השניים לממש חלום ישן הקשור לאהבה הגדולה שלהם לדפוס. ליברמן עבד עם דפוס באופן יומיומי כיחצ"ן של הופעות, וקלנר פנטז על האפשרות עוד מימי בית הספר. אז הם החלו לגלגל עיתון-כיס חינמי, שלימים הפך למוסד ירושלמי בשם "אף", או אם תרצו, כור היתוך ירושלמי-תל-אביבי שחוגג כעת שנתיים. "מגזין אורבני", הם קוראים לו.

      כשאנחנו יושבים בבית הקפה "תמול שלשום", גם הוא סמל סטטוס ירושלמי, הם נזכרים בסוף שנת 2009, אז המגזין החל להתעצב. "רצינו להיות בכל מקום, לחשוף לאנשים דברים שהם לא מכירים", מספר ליברמן, וקלנר מוסיף, "תוכן ואינפורמציה היו מילות המפתח. ידענו מלכתחילה שהפורמט הולך להיות פורמט כיס שיהיה מאד נוח. הוא גם פורמט כלכלי וזול". החברה לשעבר של קלנר, גרמנייה דוברת אנגלית, הציעה את השם Nose. הם בחרו לעברת. "היה לילה קסום אחד שבו חשבנו על כל משחקי המלים שאפשריים עם 'אף' כדי לקרוא למדורים בשמות. השם נתן לנו דחיפה, והבנו שזהו, זה עומד לקרות".

      מגזין אף (יח"צ)
      "כל חודש אנחנו מקבלים חומרים חדשים מאנשים חדשים". מגזין "אף" (צילום: יח"צ)

      בינואר 2010 הודפס גיליון "אף" הראשון, שנתן קונטרה למקומונים ומדריכי תרבות למיניהם. "בהתחלה לא היו נושאים, אלא אוסף של דברים. הגיליון השלישי כבר יצא בנושא 'אליס בארץ הפלאות', וכך התחלנו להשתמש גם במדיה האינטרנטית כדי להגיע ליותר קהל". מאז העמוד של "אף" בפייסבוק צבר כבר למעלה מ-4,000 חברים ולדפוס ירדו 25 גיליונות, כאשר כל גיליון עומד על 64 עמודי צבע בגודל 6A.

      "אף", שחולש על כל תחומי התרבות עם נגיעות אורבניות, יוצא פעם בחודש ומחולק בחינם. בבסיסו, הוא במה פתוחה – מגע העורכים ניכר בעיקר בפתיחתו ובסופו, ובבחירת הקונספט הייחודי של כל גיליון. קלנר, למשל, עורך מדור על אמנות חזותית, בעוד לירן פישר (פיש) אחראית על "אף אחד", ה"מי-היה-איפה" הירושלמי, כפולה הכוללת בעיקר צילומים אקראיים של אנשים ברחובות. "יש כשמונה מדורים קבועים", אומר ליברמן, "כל חודש אנחנו מקבלים חומרים חדשים מאנשים חדשים, ומגיעים יותר רחוק".

      הם נותנים ליוצרים המעורבים בדבר יד חופשית במידה רבה כאשר "הסינון שאנחנו עושים לחומרים הוא לא על בסיס איכות, הוא על בסיס נושא, שהוא הדבק של כל הכתבות יחד. אנחנו מנסים לתת לו אינטרפרטציות שונות ומעניינות". גם תגובות הרחוב לוקחות את המגזין לכיוונים חדשים. "החל מגודל הפונט שהגדלנו, וכלה בחומרים שנשלחים", אומר קלנר, "כל מי שכותב גם מביע דעה על המגזין". "ואנחנו לומדים עם הזמן", מוסיף לאו, "אני, למשל, הבאתי מבט תמים של חוסר ידע, וצד שיווקי שהתפתח".

      מגזין אף (יח"צ)
      "עצם הכבוד ליצירה הוא העובדה שהיא מודפסת על דף". שער של מגזין "אף" (צילום: יח"צ)

      למרות השיקולים הכלכליים, צוות "אף" שומר אמונים לפורמט הישן ומממשיך להדפיס את המגזין. "כשאתה מקבל הדפסה, היא אישית שלך", אומרים, "וכשאתה ברשת זה של כולם. עצם הכבוד ליצירה הוא העובדה שהיא מודפסת על דף. בסופו של יום, השיקול הכלכלי הוא עניין של הצעת מחיר בדפוס". השיקול להפיץ את העיתון כחינמון, מצריך מהם גם כישורי הפצה. "אנחנו לא מפחדים מהאינטרנט כי אנחנו פועלים במקביל", הם מסבירים ומספרים שהחומרים הרבים שנשלחים אליהם כל חודש ולא נכנסים לגיליון המודפס מופיעים אחר כך באתר האינטרנט שלהם. וזה לא הסוף: "כן נכנס לענייני אפליקציות, כיוון שהתחלנו לעבוד בתור סטודיו לעיצוב ולקונספט, לספק חבילה שהיא מעבר לעיתון בלבד. אנחנו רוצים להיות מעצמת 'אף'. אנחנו רוצים להיות טייקונים".

      בינתיים, הולך להם לא רע. "גרון", למשל, הוא מגזין שהוציאו במיוחד לפסטיבל "אינדינגב" האחרון. הוא שימש כתכנייה של הפסטיבל ששולבה עם תכנים של כתבי העיתון. "נוצרו הרבה אופציות לשיתופי פעולה, אבל הדברים נשארים רדומים כי אנחנו מעט מאד אנשים שמתעסקים בעיתון, וגם עושים הרבה תפקידים במקביל, זה מאד שוחק". ולשאלתכם, ב"אף" מחפשים את כל מי שמעוניין לעזור להם. "יש אמנים וצלמים שקבלו הצעות עבודה, או אמנים שסיפרו שכך הגיעו יותר אנשים להופעות שלהם. אנחנו לא רוצים להגיע למצב של ניצול כלכלי של כתבים, כמובן, אלא ליצור קהילה שאפשר למפות אותה ולהתקשר במקרה הצורך. אין ספק שאנחנו צריכים לעבור לפורמט של תשלום, בעיקר לגרעין הקטן ביותר, אבל יחד עם זאת, אנחנו מקווים גם לא להתמסחר עם כמות הפרסום".

      אבל כמו יתר הדברים בעיתון, גם הפרסום הוא יוצא דופן: הקונספט של כל גיליון משתלט גם על המודעות. "בעיתונים אחרים לוקחים את התוכן ואונסים עליו שיווק", אומר ליברמן, "בעוד שב'אף' אונסים על השיווק את התוכן". גיליון ינואר האחרון, למשל, הוא גיליון שהוצא בגדול של עיתון יומי, ובאופן ידני בלבד. גם פרסומות "אדידס" השזורות בו, צוירו במיוחד באופן ידני (ואושרו על ידי החברה בגרמניה) כדי שישתלבו במרקם.

      מגזין אף (יח"צ)
      "ב'אף' אונסים על השיווק את התוכן". שער של מגזין "אף" (צילום: יח"צ)

      אבל היתרון הגדול בעיתון הכיס הוא תקציר האירועים של החודש כולו - בירושלים ותל אביב גם יחד. כור היתוך זה מזכה את העיתון בשם "מגזין אורבני". "תוך כמה חודשים התחלנו בפרסום אירועים מומלצים בתל אביב וירושלים", אומר ליברמן, "ואם יש דברים גדולים בערים אחרות, למשל בבאר שבע או בחיפה, אנחנו כותבים גם. אנחנו חיים על גשר ירושלים-תל אביב כל הזמן ומנסים לטשטש את הגבולות. יש לנו חברים ירושלמים שהם אנטי תל אביב, ולהיפך, אנשים פותחים ורואים שניים-שלושה אירועים בירושלים, וקוראים לו מגזין ירושלמי. המגזין הוא אורבני, על החיים בעיר, ואם תהיה קבוצת אמנים מניו יורק, היא תתקבל בברכה. אנחנו מכוונים גם לכיוון של אמנים בעולם כולו".

      בכל זאת, הם מודים כי היריבות מול המגזינים התל-אביביים גדולה יותר מאשר זו בירושלים. "בתל אביב יש שוק הרבה יותר גדול של עיתונים. כיוון שאנחנו מתפרנסים מפרסומות, נוצרת איזושהי יריבות מסחרית בין עיתוני סטודנטים ומקומונים. בירושלים הכל כל כך קטן וכושל, זה פחות קריטי". התגובות הירושלמיות, לעומת זאת, קריטיות יותר. "היה לנו בית דפוס שסירב להדפיס אותנו ביום ההדפסה, 'כי יש בולבול בעמוד 47'. אנחנו גם בטוחים שמרבית החרדים קוראים אותנו, זו ההזדמנות היחידה שלהם לקצת חופש".

      מגזין אף (יח"צ)
      שנה הבאה חוגגים בירח. שער של מגזין "אף" (צילום: יח"צ)

      כחלק ממעצמת "אף", הם עורכים בכל שנה אירוע יום-הולדת חגיגי וגדול, "בגלל שאנחנו לא מכירים הרבה מאד מהקוראים והכותבים, חשוב לקבץ את כל העוסקים במלאכה". בנוסף זו הזדמנות עבורם ליהנות מכל מה שלא ניתן להעביר בכתב, "בשנה שעברה ערכנו 12 הופעות של 12 להקות שהופיעו במדור המוזיקה בעיתון". הפעם, ביום שני 6 בפברואר במסגרת אירועי "שאון חורף" בירושלים, הם יאחדו קומץ להקות מובחר בבית מזי"א במרכז ירושלים, "שלוש קומות של בניין שאנחנו משתלטים על כולו", לדבריהם. בקומה העליונה תיערך תערוכה הכוללת גם וידאו ומיצגים.

      ובשנה הבאה, כיצד הם מתכננים לחגוג, והאם בירושלים הבנויה? "חגיגות השלוש יהיו בירח!" מכריז קלנר, ולאו מרגיע: "נצפה להביא קהל תל אביבי לירושלים, או לערוך אירוע שיהיה בשתי הערים. יש לנו הרבה חלומות קטנים שבא לנו ליישם, נרצה להציג את העשייה לאורך השנה ולתת ביטוי לאנשים שלא יכולים להיכנס ב-6A מודפס. אולי את הגיליון הבא נערוך בלייב, בתוך אירוע שלוש השנים. את העבודה על הגיליון הידני תיעדנו בפייסבוק, אולי בשנה הבאה נתעד בווידאו ונתרחב אינטרנטית".

      ומה הציפיות שלהם בסופו של דבר? להיות "ידיעות אחרונות" גרסת ירחון הכיס? "לכל אחד יש את השאיפה להיות גדול. ככל שאנחנו יותר גדולים, התוכן נהיה יותר עשיר, וזו הסיבה שלנו יש את הרצון הזה".

      "אף": מכירים את המגזין? אוהבים? ספרו לנו בפייסבוק