פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מחר: הכרעת הדין בפרשת "עובדה"-סרן ר'

      דריכות בעולם התקשורת: בית המשפט העליון יכריע האם "עובדה" הוציאה את דיבתו של סרן ר' בכתבה המפורסמת

      פרשת סרן ר' ו"עובדה" צפויה לבוא לידי סיום מחר (שלישי) כאשר בית המשפט העליון יפרסם את הכרעתו בערעור שהגישו שני הצדדים על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים. בפסק הדין נקבע כי אילנה דיין והתוכנית ביצעו הוצאת לשון הרע על סרן ר', חויבה להתנצל בפניו ולפצות אותו ב-300 אלף ש"ח. דיין הגישה ערעור על ההחלטה, וסרן ר' הגיש גם הוא ערעור בדרישה להגדיל את הפיצוי.

      סרן ר' תבע את "עובדה" בעקבות כתבה ששודרה בתכנית ב-2004 בה נטען כי ביצע וידוא הריגה בנערה בת 13 שהתקרבה למוצב עליו פיקד ברצועת עזה. התביעה הוגשה נגד דיין וטלעד, זכיינית ערוץ 2 לשעבר ששידרה באותה תקופה את התכנית.

      הדיונים בערעורים החלו לפני שנתיים, ברכב שופטים שכלל את המשנה לנשיאת העליון, השופט אליעזר ריבלין, השופט יצחק עמית והשופט עוזי פוגלמן. מועצת העיתונות ביקשה להצטרף לערעור במעמד של ידיד בית המשפט.

      לדברי השופטים, השאלה העיקרית היא האם נאמר בכתבה כי סרן ר' ידע ושמע, בעת שירה, כי מדובר בילדה, על כך אמר השופט עמית כי "לא נאמר שהוא ידע ושהוא שמע וזו נקודה שנשארה בערפל. זה גם לא ברור מהכתבה" בהמשך התייחס השופט עמית לנושא באומרו שלא הייתה בכתבה אמירה חד משמעית לגבי ידיעתו של סרן ר'. עוד אמר השופט כי לפני שהוא צפה היה מורעל נגד הכתבה, ולאחר שצפה בה "לא היה כצעקתה".

      טענה נוספת שהועלתה במהלך הדיון הייתה האם טענות שהוצגו בכתבה והתבררו לאחר מכן כלא נכונות חוסות תחת ההגנה של "אמת בשעתה". זאת בנוגע לחייל, אשר צוטט בקולו במהלך הכתבתה, כאומר שסרן ר' ירה צרור בילדה, כאשר בחקירה מאוחרת התברר כי החייל שיקר. לטענת עורכי דינה של דיין, הדבר מהווה "אמת בשעתה" שכן כאשר הוצגו הדברים הם הוצגו באופן הוגן, כאשר באותו הזמן לא ניתן היה לדעת יותר מכך. על כך אמר השופט עמית :"דברים התבררו בדיעבד. השאלה אם תחקיר טלוויזיוני יכול לגלות יותר", אך לא התייחסו לסוגיה מעבר לכך.

      בהתייחסו לטענות כי מדובר בעריכה מגמתית, אמר השופט פוגלמן כי יש להפריד בין עריכה מגמתית לאילוצי עריכה. לדבריו, הכף במקרה זה, נוטה לכיוון אילוצי העריכה. לדבריו, העובדה כי לא הוצגו חומרים קיימים נוספים לחובתו של סרן ר' מחזקת את הטענה כי היו שיקולי עריכה לא מגמתיים.