זה גזר גמדי או שאתה סתם מאוכזב לראות אותי?

אני בדרך כלל מעדיף לא לכתוב על זמרים שעשויים להיות קרובי משפחה של יגאל בשן, אבל אחרי שצפיתי לפני מספר שבועות בעפר בשן כשהוא מופיע בתוכנית של גיא פינס, הבנתי שמישהו חייב להעביר על הבחורצ'יק ניגוב.

ההופעה המדוברת של בשן בתפקיד אייטם אצל פינס היא זו שהחשידה אותו באופן מיידי. בשן, לבוש ברשת דייגים ונוצות תוכי שדנה אינטרנשיונל שכחה לזרוק לפני שנתיים, נשאל על ידי המראיין את השאלה הפשוטה: "אתה הומו?". לא שאלה בלתי צפויה, שהרי באותה תוכנית ממש בשן שר את "איפה אתם יא הומואים?!", להיטו הטרי שכבר עבר את מעגל הפרובוקציות והתגובות החריפות שמנגד בכלי התקשורת הישראלים בזכות מה שנקרא טקסט שערורייתי: "יא בחורים מקסימים, אחיותיי הגאות, איפה אתם יא הומואים?! בוא נשיר לבני זונות".

ומה עונה לו בשן? "אאההממ...למה, אתה מעוניין?". והסיטואציה רק נהייתה יותר מביכה כשבשן החל לפלבל בעייניו, לגמגם ולירוק רמזים תלת מיניים, הכל רק כדי לא להגיד "כן" או "כן, אני הומו, יש לך בעיה עם זה?", או אולי "בוודאי, אני הומו גאה ויש לי חבר, קוראים לו ניסן שור ואנחנו עומדים להתחתן".

אני לא רוצה להיכנס לנושא היציאה מהארון של אמנים ישראלים. אני לא בקיא בדקויות של המערכת הרגשית הקשורה לעניין, אבל נדמה לי שאחרי כמה יציאות מתוקשרות של השנים האחרונות כבר די ברור ששום אסון נורא לא קורה כשאתה מתוודה בפומבי אודות נטיותיך המיניות. הדבר בוודאי נכון לגבי עפר בשן – האלבום שלו הוא אקספרסיבי מספיק כדי שבשן יוכל לעמוד מאחוריו גם במישור האישי. ואם הוא מעדיף ללכת בעקבות שושלת מפוארת של אמנים הבוחרים לעמעם מגדר וזהות מינית, הרי שהדבר מחייב אותו לעשות זאת בסטייל יחסי. והשאלה היא האם בשן, עם כל הבוג'רס הקברטי שלו והגרדרובה העלק נוצצת, בכלל מתכתב עם הדמות ההומואית בפופ? האזנה לדיסק החדש שלו, "לעוף", מוכיחה שגם אם כן, אז כנראה שלא.

אפשר להתחיל בעטיפה של "לעוף". בשן מעורטל, עטוי כנפי מלאך, חיתול בד לחלציו, פרחים לראשו, דמעה על הלחי, הילה לבנה ופרפרים מסביבו. אפילו הציורים של ניר הוד נראים כמו אנדרסטייטמנט מול פאדיחת הקיטש הזאת שמנסה לקחת את כל האלמנטים הקלישאתיים שמסמלים מלאכיות, בתוליות ותמימות ומדביקה אותם על גוף חלקלק של יהודון אקסצנטרי. ואגב, מה זה הדבר הפיצפונצ'יק שמציץ לבשן מתחת לחיתול? אם זהו סך כל המטען שהוא אמור לשאת עמו כפרובוקטור, אז יש כאן בעיה מהותית, שכן הנשמות הרעות עלולות לטעון שהמיצוב המוחצן של בשן לא נובע מהרקע האישי והחברתי הקלאסי עליו גדלו בואי, בוי גורג', קלאוס נומי וכדומה קוקסינלים מעולים, אלא סתם תוצאה של זין קטן. שזאת לא סיבה ממש טובה להוציא תקליט.

ככותב, מלחין וזמר, בשן הוא גירסה מוזרה של פרטים ספציפיים ברוק הישראלי (נגיד, אביב גפן), שהבין לא נכון את הרוח הכייפית של דנה אנטרנשיונל, הפך את עצמו למושא יצירתי אישי שבנוי על נושאים בעייתיים (אהבה, אכזבה וכל החרטא הזה), ויצר כאן סמטוכה שלמה של קטעי עברי לידר, בלדות יהודית רביץ, פאתוס של רבע ריטה, טקסטים חושפניים בזיל הזול, כסאח גיטרות של היהודים, מקצבי אלקטרוניקה שונים ומאוד משונים, ודאנס קפצוצים שהוא ממש לא במקום. נחמד לבדוק כיצד יועד נבו, שהשתתף באופן פעיל בהקלטות הדיסק החדש של סופי אליס בקסטור ויודע דבר אחד או שניים על פופ מבריק ומקצועי, נכשל כאן, כמפיק וכמעבד של בשן, ובאופן המקושקש ביותר. דווקא "איפה אתם יא הומואים?!" הוא טראק קרחנה שיהפוך לפגז לא נורמלי אצל קלאברים מתרוממים. יש לו את האיכויות הסוחפות של הימנון כדורגל.

"לעוף" מזכיר לי קצת את התקליט הנשכח של המוכתר. אבל בעוד המוכתר היה מצוי בכל רזי הקברטיות החל מברלין הדקדנטית של שנות השלושים ואילך והשכיל לשלב את הבומבסטיות הזאת באקט אלקטרוני גדול מהחיים, בשן הוא ילד מתלהב שמשחק בקקה ובפיפי של חשיפת רגשות וולגרית, דאווינים מיניים ופומפוזה עצבנית באלבום שהכל אצלו עשוי לא נכון: ההשפעות התרבותיות ריקניות, בשן לא מבין את התמונה הגדולה שבה הוא פועל; כשהוא מתאפר, צורח, מקדיש את עצמו "לאמנות, לחופש ולאהבה", הוא אמור לדעת שגם אם אמנם עשו את כל זה לפניו, זה לא אומר עדיין שהדבר מסיר מעליו את האחריות שבאמירה האינדיבידואלית. אבל אני, מה אכפת לי אני.