נתן שחם - חתן פרס ישראל לספרות

שר החינוך, גדעון סער, הודיע היום על זכייתו של נתן שחם בפרס ישראל לספרות. שחם, יליד 1925, כתב למעלה מ-55 ספרים, חלקם נכתבו בימי הפלמ"ח וראו אור בשנים האחרונות. הוא שימש גם כמשנה ליושב ראש רשות השידור, וכן כקונסול לענייני תרבות בניו יורק. עד פרישתו, בשנת 2005 ובגיל 80, שימש כמנהל כללי של ספרית פועלים, ואחרי המיזוג עם הקיבוץ המאוחד עבד בבית ההוצאה.

"נתן שחם, מן הבולטים בסופרי דור תש"ח, נמנה עם לוחמי הפלמ"ח שהניפו באילת את דגל ישראל המאולתר, דגל הדיו, מעמד שהפך לסמל לסיום הקרבות ולניצחון ישראל במלחמה על עצמאותה", כך נכתב בנימוקי הוועדה, שכללה את פרופ' יהודה פרידלנדר כיו"ר ולצידו פרופ' מירון איזקסון, פרופ' אמציה פורת ופרופ' זיוה שמיר.

"למן ראשית דרכו התבלט נתן שחם ביצירתו הססגונית והעשירה – בסיפורת, במחזאות, בכתיבה תיעודית, וכן בכתיבה ביוגרפית ואוטוביוגרפית. כתיבתו מצטיינת בתבונה, ברגש, בדמיון ובמבע רהוט הנשען על כל רובדי הלשון העברית, הוא יודע לשרטט ביד אמונה דמויות טיפוסיות וכן דמויות ייחודיות מן המציאות הישראלית, בעיקר אנשים שעיסוקם באמנות – באמנות הכתיבה, העיתונאות, הטלוויזיה, המוזיקה ועוד".

"אני לא חושב שאדם משתנה כשהוא מקבל פרס", אומר שחם לאחר שיחת הטלפון משר החינוך, שהודיעה לו, בהפתעה גמורה, על זכייתו. "אולי זוכים בגיל צעיר כבר לא יכתבו יותר כי זוהי נקודת השיא שלהם, אז בשביל מה לרדת, אבל אני לא מתייחס לפרס בצורה כזו. יש לי שלושה ספרים בכוונת, במחשב. המחשב הוא כלי חשוב בעבורי". על אף "יום העבודה שהתקלקל", לדבריו, שחם מבטיח לא להפסיק לכתוב: "אני מרגיש את הגיל רק בגב, לא באצבעות ולא בזכרון. אני אמשיך לעשות בדיוק את מה שאני עושה היום, מינוס הטלפונים שאני מקבל".

שחם הוא בנו של הסופר אליעזר שטיינמן, שפעל בפולין ובישראל וחקר גם את כתבי התורה והתלמוד. "הרבי מלובביץ' היה מתכתב עם אבא שלי כשהיו לו שאלות", מספר שחם. בתו היא הסופרת והאוצרת אורית שחם-גובר, ואחיו הוא הסופר והמתרגם דוד שחם. "שום לחץ לא היה על הילדים", מספר, "הילד הקטן שלנו לא למד ספרות והתעסק רק בספורט, כמעט לא קרא, ובסופו של דבר עומד היום בראש מערכת מדעית". בתגובת לברכת 'מזל טוב', הוא מעיר: "מזל זה כאשר הגרלת משהו, פה מדובר בפרס על עבודה. אפשר לברך אותי בברכות ובהצלחה", אומר.