זאת לא חוכמה לרדת על אנג'לינה ג'ולי. מפתה לעקוץ אותה, כי הקנטות שכאלה הרי מושכות תשומת לב רבה וגם משכילות לממש קנאה קולקטיבית, ולכן מעצימות ולו לרגע את הפופולריות של מי שתוקף את אחת הנשים המפורסמות ביקום.
חוץ מזה, גם לא קשה למצוא סיבות למתוח עליה ביקורת הרי מי שלא עושה לא נכשל, וג'ולי עושה המון. כתוצאה מכך ברור שתמעד פה ושם, מה עוד שהיא תמיד הולכת בגדול. עתה, למשל, החליטה כי לא די בכך שהיא שחקנית, אישיות ציבורית, אייקון אופנה ופעילה הומניטרית, ולקחה על עצמה לכתוב ולביים סרט עלילתי באורך מלא "בארץ של דם ודבש" שמו, שהגיע בסוף השבוע האחרון לאקרנים בישראל.
יתרה מכך, זה לא סתם סרט, אלא מלודרמה המשתמשת בסיפור אהבתם של סרבי ובוסנית כדי להמחיש את הטרגדיה של מלחמת האזרחים ביוגוסלביה. זה נושא מאתגר ורחוק ככל האפשר מן השטיחים האדומים וטבלאות שוברי הקופות - כזה שברור כי רק ג'ולי יכולה לגייס כסף כדי להרים סביבו הפקה הוליוודית, וכזה שלכאורה יכול להבהיר מעל כל ספק כי היא באמת ובתמים קולנוענית רצינית, עתירת מודעות פוליטית וחפה משיקולי רייטינג. העסק כולו מדיף מספיק יומרה בשביל לחמש מחדש את כל מי שהכניס לה בעבר ועכשיו רוצה לחזור על כך.
אז נכון, ג'ולי היא מטרה נוחה ו"בארץ של דם ודבש" כזה גם כן. אך כל זה לא משנה את העובדה כי אובייקטיבית, מדובר בסרט איום ונורא. צוות השחקנים האלמוני (לפחות מחוץ למדינות הבלקן) שמככב בו אמנם עושה עבודה טובה בדרך כלל, אבל מעבר לכך הוא לא אמין, לא מעניין ולא מרגש בשום צורה, מתמשך יתר על המידה ובסיכומו של דבר גם מביך. כל זאת, מה לעשות, בראש ובראשונה בשל עבודת כתיבה ותצוגת בימוי חלשות של הקולנוענית הטירונית.
בעיקרון אפשר להסתפק בכך, ולסכם כי "בארץ של דם ודבש" הוא אחת החוויות הקולנועיות המפוקפקות ביותר שיש כרגע בסביבה. למען האמת, נדמה כי יהיה בכך משום שכנוע של המשוכנעים הסרט הרי כבר ספג כישלון קופתי ברחבי העולם, ובהקרנה המסחרית שבה נכחתי היו בדיוק שני צופים נוספים.
אך נוסף לכל זאת, יש ב"בארץ של דם ודבש" שלוש נקודות שהופכות אותו מסתם כישלון מאכזב ליצירה מתריסה של ממש. כולן רעות חולות שאופייניות לסרטי שואה, וג'ולי מיטיבה לקחת את הקלקולים הקולנועיים שהיו נפוצים בדרמות על גורל העם היהודי ולהלביש אותם בכאלה על הזוועות הבלקניות.
קודם כל, קיימת בסרט התענגות כמעט פורנוגרפית על סבלן של השבויות הבוסניות. כבר בדקות הראשונות שלו אנו עדים למין בכפייה, ומכאן והלאה הסצינות הללו חוזרות שוב ושוב "בארץ של דם ודבש" הוא בעצם אינוס אחד ארוך, עתיר עירום לא הכרחי. לו שרביט הבימוי הופקד בידיו של גבר, אפשר היה לחשוב כי הדבר הוא תוצר מוחו הנלוז של אשמאי. כיוון שג'ולי אחראית לכך, קשה לחשוד בכוונותיה. בכל מקרה, התוצאה שמתקבלת על המסך לא נעימה ולא ראויה.
נוסף לכך, "בארץ של דם ודבש" פועל לפי התבנית המלודרמטית השגורה של "נשיקה-סטירה". כלומר, הדמויות תמיד מתקשרות ביניהן באותה דינמיקה מלאכותיות: בהתאם לקלישאה הקולנועית הכה חבוטה, הן שוב ושוב סוטרות זו לזו רק כדי מיד לחצות מחדש את הגבול שבין אהבה לשנאה ואז להתחבק ולהתנשק. לעתים הגבול נחצה מהכיוון ההפוך, והן יורות זו לזו בראש דווקא לאחר גילויי אהבה הדדיים. כך או כך, זו צורת תקשורת קולנועית שמקצינה ומפשטת את הדרמה בצורה מלאכותית, מופרכת ולעתים גם גרוטסקית. היא מעידה יותר מכל על המחסור המוחלט באיפוק ובשליטה של ג'ולי, הן כתסריטאית והן כבמאית.
לסיכום, ג'ולי מעתיקה למלחמת האזרחים היוגוסלבית גם את הקונבנציה השגורה ביותר של סרטי השואה ההקפדה על כך שתמיד תהיה דמות של "הגרמני הטוב". בהתאם לזאת, גיבורי הסרט מתחלקים בין המודלים של "סרבי טוב" ו"סרבי רע", "בוסני טוב" ו"בוסני רע".
כל אחת מן הדמויות הללו כשלעצמה היא קריקטורה כמובן. חמור מכך, כולן יחד מרכיבות לסרט מסר אוורירי למדי: היו סרבים טובים והיו בוסנים רעים, המלחמה היא טרגדיה איומה לשני הצדדים, ועדיף פשוט להניח את הנשק ולחיות יחד בשלום. זו אמירה שלא אומרת כלום. היא מובנת מאליה ובעיקר לא מרגיזה איש. הרי גם הנבלים העולמיים הגדולים ביותר לא מכריזים כי הם דוגלים במלחמה תמידית.
אם ג'ולי באמת היתה רוצה להעלות לדיון נושא רלוונטי, היא היתה יכולה להציג את ההתנהלות האדישה ו/או הכושלת של הקהילה הבינלאומית ביחס לאירועים ביוגוסלביה. אך זאת היא עושה אך ורק בכותרות הסיום, ולא בסרט עצמו. לחלופין, היא היתה יכולה לבחור עוול עולמי אקטואלי, ולהביע ביחס אליו עמדה ברורה ותקיפה, אולי אף בתקווה לעורר את הצופים לתגובה ציבורית. אז, יכול היה להיווצר קשר אמיתי ופרודוקטיבי בין פעילותה ההומינטרית של האלילה וזו הקולנועית.
תחת זאת, ג'ולי עשתה סרט לא מעניין שלא אומר כלום וממילא איש לא יראה; סרט שכל אחד בעולם היה יכול להפיקו, עם תוצאות אמנותיות והשלכות ציבוריות דומות. נכון, קל לרדת על "בארץ של דם ודבש", אבל גם קל היה לעשותו.
אנג'לינה ג'ולי: הפנים האמיתיות של האישה החזקה בעולם
אנג'לינה ג'ולי: ראיתם את הסרט שלה? ספרו לנו בפייסבוק