אלירז שדה מביך את עצמו בשידור משדרות, עמוס עוז מרתק: טור טלוויזיה

זה היה נשמע כאילו הוא כותב את מילותיו תוך כדי דיבור. הסופר עמוס עוז לא יכול היה להיות רהוט וחד יותר כפי שהתנסח בראיון עם אילנה דיין אמש (ראשון) בערוץ 2. כשהתחיל משפט, עוז דהר עליו כרוכב מאומן וסיים אותו מבלי שהתעכב על לפסוס אחד ומבלי ששגה במהות או במסר שניסה להעביר. זו היתה האמת העירומה של הסופר המוערך בכל הקשור לכאבו על עברו, ולזה הנוגע להווה של כולנו. עוז לא חשף פרטים רבים ממקום משכנם של רגשותיו - במיוחד אלה לגבי אמו המעורערת בנפשה שהתאבדה כשהיה בן 12 - אך הוא ידע לפרוש היטב את משנתו החריפה לגבי העוולה בצלה כולנו חיים – החוסר בשלום עם הפלסטינים. דיין הובילה אותו כמעט ללא התנגדות מצדו בנבכי נשמתו ודרך זוויות ראייתו בכל הנושאים שנגעו לו אישית ובכל אלה האקוטיים של חיינו.

לגבי עולמו שלו ורגשותיו, הראיון נגע בחוסר היכולת שלו כנער לברוח מכתיבה והבדידות בה הוא מקיף את עצמו על מנת שלא להפסיק לכתוב. במאמץ מצדו של עוז להיות שונה מאביו בכל מובן, הכעס שלא חלף על אמו ואולי גם על עצמו על שלא הצליח לשנות את גורל מעשיה ושהשאירו אותו יתום. הוא ניסה להתחמק מלספר הרבה מידיי אודות אשתו נילי, אך לא יכול היה שלא להתחבר לדויד גרוסמן ולהזכיר את אירועי מלחמת לבנון השנייה בה נפל בנו, וזה היה יפה ומרתק.

עוז התייחס בפירוט רב יותר לדברים בעלי חשיבות ציבורית וכללית עבורו. התרופפות הסולידריות החברתית והפיכתה של ההססנות הבריאה שהייתה בנו לאדישות בלתי נסבלת. שנאת האיסלאם לישראל, הורדת שאלת השלום מסדר היום הציבורי, משמעותה של מנהיגות ונגע הכיבוש. רכילות חסרת גבולות בהשוואה להרהורים לגיטימיים על אחרים. הדברים שהיו בו שונים טרם כתיבת "סיפור על אהבה וחושך" ואלה שמאפשרים לעוז להמשיך ולכתוב - גם אם זה מסתכם בעוד 7 שורות ביום. האינסייט החשוב ביותר עליו חזר עוז פעמיים ושגרם לצופה לבדוק את תקפותו לגביו בינו לבין עצמו, הוא שעל מנת להיות סופר וגם מאהב של ממש, נדרשת סקרנות בלתי נדלית לזולת, ועוז הוכיח בראיון המעולה הזה שהוא ניחן בה, ובשפע.

"בין חברים" של עמוס עוז: סגירת מעגל מרגשת

אלירז שדה הפך אתמול לכתב לענייני הבנת השטח בדרום. בערוץ 2 זוכה הריאליטי ומכתת הרגליים החינני אל כל מצלמה דולקת הביא דיווחים שוטפים מהעיר שדרות. הוא הביא לצופים את קולותיהם של התושבים ושל מחשבותיו וכעת אין ברירה - אפילו שאינו כתב חדשות, לא עבר הכשרה עיתונאית ובטח שאינו מבין בענייני מלחמה והסלמה בדרום – נתן עבודת שטח.

שדה מעביר ומחזיר את המיקרופון מידי מרואייניו, מפיק משפטים מופשטים שכל אחד אחר יכול היה לנפק, מגייס מחשבות שטחיות ("שדרות זו אחלה עיר"), מתבל בזוויות ראייה נטולות חשיבות ("הייתם חושבים שיהיה פה ריק אבל יש תנועה ואנשים ברחוב"). ואז נופל חזק בין הכיסאות ושואל ילד: איך הוא מבדיל בין אזעקה של נפילת גראד ואזעקה של הפצצות צה"ל? "לצה"ל אין אזעקות, יש ישר הפצצה" עונה הילד. מה ששדה כנראה לא הבין עד אותו הרגע זה שצה"ל לא מפעיל את מערכת האזעקה - שמובן שיש לו בעזה - לפני שהוא יורה שם. כוכב ריאליטי לשעבר מגיש תמונת מצב בשידור חי מעיר שנמצאת תחת התקפת רקטות – תקראו שוב את המשפט הזה ותגלו מה מסוגל לעשות ערוץ 2 בשביל לתפוס ברשתו עוד כמה צופים.

אלירז שדה הוא כתב שטח לגיטימי? ספרו לנו בפייסבוק